|
|
עמוד:167
והשלמות , ולתפיסתו הנפש היא השלמה של הגוף להיותו גוף חי , לתפיסתי , אין הבדל בין גוף לנפש , חד הם , וזרם ההכרה הרציף היחידני של ה"אני , " בן התמותה , ההכרה הרוחשת , מתהווה ומשתנה במציאות האונטולוגיה . בימינו , עקרון הסיבתיות עדיין מנגיש לאדם את המיתולוגיה תיאולוגיה ליצירתה של תפיסת מציאות הולמת , בעלת פשר ; ולפיכך , מאמצת האנושות בחום את הדת האמונית , הפועלת ומופעלת על ידי מוסדות ומסגרות רבים באופנים וקריטריונים שונים . הסבר מלא על המשמעות המעשית של הדתות והאמונה בהתהוללות האתיקה והמוסר , בפנומנולוגיה של האתיקה , אפרט בהמשך . כאן נאמר את זאת בלבד . אריסטו , מגדלור החוכמה , בבואו לבחון את המידות , את תורת המידות , התעסק בשאלות הנראות ממרחק של 2400 שנה בהתבוננות בסיסית מאוד , אבל בעיקרה זוהי התבוננות צלולה , צרופה ומדויקת . אריסטו רואה בהתבוננותו שהאדם מטבעו שואף אל "טוב , " ושואל את שאלת השאלות : מה זה טוב ? "יש לנסות לתפוס , לכל הפחות בקווים כלליים , את מהותו , ואת החכמה או המקצוע שאליו הוא שייך . " אריסטו מגיע למסקנה שאין "טוב" אחד . יש בן אדם אחד , יש יחיד , ייחודי . לאותו אחד יש הרבה סוגים של טוב , כפי שביארתי לעיל , וזאת כבר ברמה הבסיסית ביותר של חיינו , בבחירת המזון שלנו מ"טוב" ועד "רע , " וכן גם בדרך התנהלותנו ביחסים עם עצמנו והאחר , כאשר מתרחש המפגש בין הזהה לבין האחר . בתורת המידות שלו אריסטו פירק את השאלה הזאת לגורמיה ובחן אותה . כך , למשל , הוא שאל , מה ההבדל בין טוב מסוג אחד לטוב מסוג אחר ? הוא לא 126 להרחבה ראו : י . עתי , תורת המחוללים , תל אביב-יפו , , 2011 עמי . 194-165 127 אריסטו , המידות ( תרגום : ח"י רות , ( ירושלים , , 2002 עמי . 1094 , 7
|
|