|
|
עמוד:162
ואת התאמתו לתפיסת המציאות הנוכחית ; תפיסה הנותנת ליחיד את הכוח לשלוח את ידו קדימה בסוג של תחינה , בקשת עזרה , הישענות על הבלתי מוגדר , על הבלתי נתפס , על הבלתי ניתן להכלה והבנה ; תפיסה המאפשרת הישענות טוטאלית חסרת ספק , המוחקת את הספק הטהור , שמלכתחילה שולח את המאמין לשם , לאלוהים , בכל רגע ורגע , להשלמה הולמת של הכוליות הפצועה והמדממת מחרדה ופחד . לעומת זאת , בתפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות אין תשוקה לטוטאליות כדי להיות בהשלמה עם עצמך במציאות הרוחשת , כדי להיות בשביל עצמך כסופי , בתוך האינסופי , כחלק פועל באידיאה האינסוף בתוך המרחב הרוחש . לכן , חשוב ביותר להבין את מקור התרחשותה של האמונה דת על פי עקרון המשמעויות הפועלות ותפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי המאפשר את התחוללות היחיד והקהילה , כמבואר בהרחבה ב"תורת המחוללים . " האמונה והדת כפי שהן כיום , בפשטות תפיסתן , מאפשרות למאמין להכריז : "זה נותן לי כוח , זה נותן לי אנרגיית חיות . זה מבאר ומארגן לי את המציאות , זה נותן לי סדר , זה נותן לי תפקיד , שייכות , חלק במארג חברתי שיח . המחויבות אליה מתאימה לי המגבלות שהיא מציבה ומכילה מעצבות אותי . המגבלה מונעת את ההתפרעות והתנועתיות הבלתי מובנת של עצמי . נוצרת צורה עם תוכן מוגדר שאני יכול להזדהות איתה . אני זאת היא , היא זאת אני . זוהי זהותי המחוברת לאינסופי . " אין תוספת מיידית חזקה מזו באנרגית החיות , n . conatus אלוהים איתי . ה' עמדי . אבל כוח החיות האנרגטי של תפיסה מסוג זה גורם להעצמת "כוח" האמונה ( התרחבות באנרגיית החיות , ( לתלותיות ב"כוח האל" הנמצא בטבע ומעליו . תפיסת מציאות כוחנית כזאת מייצרת פעילות מוגברת , השואפת לפנאטיות אמונית דתית ( סוג של התמכרות . ( ברוב המקרים מסגרות אמוניות דתיות סגורות מייצרות פעילויות , תנועות וחוסר איזונים , תוך הסבת סבל וכאב ליחידי הקהילה . תופעה זו מחוללת פריצה אגרסיבית של עקרונות האמונה דת הזאת מהמסגרת האישית למסגרת הקהילתית ,
|
|