|
|
עמוד:146
הסיבתית האנושית בתוך המרחב , ונוצרות משמעויות חדשות , יחסים חדשים , הפועלים ומשנים את המציאות . אך גם בתקופתנו השינויים המתרחשים בחיי היחיד והקהילה מושתתים עדיין על תפיסת המציאות דרך עקרון הסיבתיות , המאפשרת את המיסוך , המגבירה את החרדה , ובכך את עליונות הכוח ההיררכי והחומר בעיצובן של מסגרות אתיקה ועקרונות מוסר . ערכי מוסר כהתרחשויות הכרתיות תפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי למשמעויות פועלות מאפשרת את התהוותו של מסד אתי יציב ואמין יותר , אשר בו קהילה אנושית תתרחש ותתחולל למשך חיים טובים ומאושרים יותר , במובן המעשי של חיי היחיד בתוך הקהילה , יחד עם הקהילה ; כל זאת תוך שימוש ( ובכוונה אני אומר "שימוש" ולא ניצול ) במשאבי הקהילה וקבלה של היותה קהילה סמוכה לקהילות אחרות במרחב משותף . "המשנה סדורה : עולם חיי קהילות" מפתחת את התורה הקהילתית חברתית ( להבדיל ממדינה ) בהרחבה רבה יותר . הביאור הנוכחי מתבונן גם מעבר , רואה את המרחב האימננטי למשמעויות פועלות המאפשר התהוות אתיקה ומוסר . התרחשותם וקיומם של ערכי מוסר במציאות חינם התרחשויות אפיסטמולוגיות , כחלק רוחש של ה"אני" הרציף היחירני בהתהוללות הכוליות הפתוחה בקהילה ובטבע , במציאות האונטולוגיה הרוחשת באינסוף . תפיסה זו מבארת כיצד ה"אני" היחידני , הנפש גוף הסובייקטיבית של היחיד , רוחשת כחיה , כיצד היא קולטת ומקודדת את חוויותיה במרחב , וכיצד היא מדמה את חוויותיה ופעילויותיה במאגרי הזיכרון שלה בערכי "טוב" ועד "רע . " איך וכיצד הזהה בפוגשו את האחר , כבר 120 י . עתי , משנה סדורה : ארץ תקווה , תל אביב-יפו , , 2004 נגזרת א : עולם חיי קהילות , עמ' . 27
|
|