|
|
עמוד:115
אנו יוצקים בתוכה ואתה את כוליותנו הדינמית הפתוחה בהתרחשות פעילויותינו , את תפיסת עולמנו היחידנית , את תפיסת המציאות שלנו בתוך הסביבה , בתוך המארג , בתוך המרחב הרוחש משמעויות פועלות . אנחנו עושים זאת דרך הניסיון הסובייקטיבי והקונקרטי שלנו מרגע מצת החיות . בן האנוש בוחן כל הזמן את החוויה . מערכת החיים בוחנת לאורך משך החיים את האיכות של אנרגיית חיותה , מהרמה הראשיתית של איכות החומר , לאיכות היחסים הנוצרים בין תרכובות מסוימות או חלקים ואברי חיים אחרים בתוך גופנו כתוצאה מאיכות החומר שאנחנו אוכלים , ועד לבירור איכותה של אנרגיית חיותנו בחוויות סביבתיות , חברתיות וקהילתיות . מפגשים אינסופיים בין תופעות סופיות הסיווג של ערכי "טוב" ועד "רע" מתחיל כבר מהמפגש הראשון עם החומר במצת החיות . חירות הבחירה , הברירה האונטולוגית של איכות חיינו , נבחנת כבר עם קבלת המזון הראשוני ברחם אימנו , ונמשכת עד למשל , הבחנתנו במבע הפקיד , שגם הוא פנים , "כאחד ממנו , " אל מול פנינו . בחינתם של ערכי "טוב" עד "רע" מתרחשת אפוא במשך רציף ושוטף בחיי היחיד ; ממבחן האופן של תנועתנו בתוך המרחב ועד למערך התקשורת הקיימת ורוחשת בין כל חלקי ואברי גופנו , בין כל הפעילויות הפנימיות והחיצוניות ושילובן , הרוחשות בכל עת ורגע בגופנו להמשך ה"בערה" הזאת של אנרגיית החיות , המתרחשת באונטולוגיה חיה , נפש חיה בתוך המרחב . בהיותנו תופסים את המציאות על פי עקרון הסיבתיות , גם המידע נתפס ומקודד בהקשרים סיבתיים . אמנם אנחנו זוכרים את הקידוד של הדמיית החוויות שלנו , על ערכיהן ההיררכיים , אך גם סדר האיכסון בהקשרי המאגרים היחסיים הוא בהתאם לכך . האנוש הינו "יש אונטולוגי חי , " ולכן יש בפעילויותיו אפיונים קבועים יותר ואפיונים משתנים יותר . את האפיונים הקבועים יותר קשה יותר
|
|