5. אתיקה כפנומנולוגיה אונטולוגית

עמוד:106

שכבר שקעתי במראות אחרים , לפתע פוגש מבטי את התרחשות תפיסתו ומעצרו של שובר החוק על ידי השוטרים . לכולנו איכות מודעות התרחשותית סביבתית במרחב , בהתרחשות עצמה , יחד אתה , בתוך ים המשמעויות הפועלות הרוחשות ומתחדשות באינסוף . אפשר לחוות את הטרנסצנדנטיות במרחב שבנו וסביבנו , מרחב המכיל משמעויות פועלות , בעוד אנו בו כחלק הרוחש ופועל ממנו ואתו . אנו צורכים את הישים האונטולוגיים החיצוניים לנו למזון , אנרגיה , לשימור אנרגיית החיות , בעוד אנו גם הווים , רוחשים ופועלים בתוך המרחב הזה כזרם תודעה רציף ויחידני . אנו חיים כגוף נפש בעל אבני בניין עם אפיונים קבועים יותר ואבני בניין עם אפיונים משתנים יותר ; עם כל המטען החווייתי - מאגרי הזיכרון שלו , הניסיון הצבור הפנימי והחיצוני , ההיסטוגרפיה המעודכנת ( אותה היסטוגרפיה שחלקה הגדול כבר נצרב מחדש , ולא אותה היסטוגרפיה מונחלת , מולדת , ( יחסים והקשרים המבטאים ערכים גנריים מונחלים ונרכשים על מנעד איכות מ"טוב" וער "רע , " המהווים ערכים סובייקטיביים ליחיד ונתפסים כאובייקטיביים לקהילתו וסביבתו . מאגר המידע החווייתי של היחיד החי הינו סובייקטיבי . ה"אני" הוא היות סובייקטיבי המייצר תפיסת מציאות הולמת ויחידנית גם במובן של יחסים בין אישיים , בין היחיד לטבע וסביבתו ובין יחיד לעצמו . תפיסת מציאות התייחסוהית של היחיד אל עצמו היא היא ראשית הדרך להפיג את החרדה והבדידות . נראה לי שרובם המכריע של יחידי האנוש עדיין שועט בעיוורון , הן לגבי עצמו והן לגבי המציאות סביבו . המשפט החרוט בפתח האורקל בדלפי , "דע את עצמך , " נשמע מפי פילוסופים רבים מימי קדם ועד ימינו , שבהם הפך כבר לנדוש . אבל נראה לי שחוסר ההבנה של התחוללות ה"אני" נובע מהישענות על עקרון הסיבתיות בתפיסת המציאות , תפיסה אשר תנופת החיים שלה שואפת לשלמות במציאות דואלית של נפש וגוף , אשר גורמת לחרדה , פחד , בלבול ואובדן השליטה של היחיד והקהילה . עקרון הסיבתיות

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר