|
|
עמוד:99
טהורה ואבסולוטית , כפי שקאנט האמין או רצה לראות אתיקה טהורה הקיימת אפריורי או כפי שלוינס מנסה לשייף ולעקם את התרחשות האתיקה כדי שתתאים לתפיסתו הטרנסצנדנטלית ( פעמים רליגיוזית ) ולראותה כהתרחשות אתית המתנשאת מעל האונטולוגיה ואשר קיומה קודם לה . למרות זאת , לוינס חש וראה ש" ההיות הוא עניין פרטי ביותר ; " דהיינו , ההיות הוא סובייקטיבי מוחלט הנמצא "עם האחרים . כל היחסים האלה הם בני העברה . אני נוגע בחפץ , אני רואה את האחר ; אבל אין אני האחר . " לוינס גם ממשיך ושואל כיצד יתכן השיתוף הזה ? "האם יש מן השתתפות בהיות , המסוגלת לחלץ אותנו מן הבדידות . " ? לוינס חש ונוגע במרחב , אך אינו מזהה אותו ; הוא איננו רואה מרחב רוחש ופועל , ולכן גם אינו רואה את הזהה בינינו באמצעות הפלטפורמה הגנרית הזהה והמשותפת לכל יחידי האדם והחי , כפי ש"תורת המחוללים" רואה ומבארת באריכות . לוינס רואה את ה"אני" היחידני את ה"ישנו" שלו , ( "il y a" ) כסוג של מונאדה לייבניציאנית , המפרידה בין הנפש לגוף . בעוד שעל פי תפיסתי , הנפש היא גוף והגוף הוא נפש . חד הם , אחד רוחש ופועל במרחב . תוכן המידע העדכני הצבור במאגרי הזיכרון ההקשריים , הנמצא רוחש בגוף נפשי , הוא ה"אני" הסובייקטיבי אונטולוגי הניתן להעברה ; אמנם לא באופן זהה , אך באופן דומה , בהנחלה העברה גנרית של מנעד ערכי "טוב" ועד "רע , " כחי ופועל דרך הרבייה ( פריון ) והחינוך . האונטולוגיה היא הפעולה הרוחשת עצמה ( אי פעולה היא גם פעולה , ( והפעולה האתית עצמה היא בעלת הקשרי ערך סובייקטיבי . קהילת היחיד מכירה ומקבלת אותו ערך אתי קטגורי כערך הולם ומתאים אובייקטיבית לתפיסתם את ה"טוב" עד ה"רע" במציאותם 84 עמנואל לוינס , אתיקה והאינסופי ( תרגום : א . מאיר וש . ראם , עורך : י . גולומב , ( ירושלים , , 2003 עמי . 54 85 שם , עמי . 54 86 שם .
|
|