|
|
עמוד:98
. 5 אתיקה כפנומנולוגיה אונטולוגיה ( 33-32 ) ( 32 ) והנה נשמעת צעקה . קריאה הקורעת ושוברת את המיית הליל בכיכר השוק באמסטרדם . שוטרים הקיפו דמות צללית תנועה . כנראה את הנמלט , אותו שובר מפר חוק צדק , שובר האתיקה של אמסטרדם או בייג'ין , מכה או ירושלים . והנה צפה מהשבר השאלה , מהו השוני בהתרחשותם של מושגי צדק , אתיקה ומוסר ? מהן קטגוריות מוסריות , וכיצד מתהווים ומתהוללים צווים מוסריים שהונחלו לנו יחד עם נסיוננו הסובייקטיבי הנצבר במשך חיינו , כאשר כל זאת רוחש , מתהווה ומשתנה בתרבויות וקהילות אנושיות בהתאם למצבם במרחב ובזמן ? אנו רואים את השינויים הרוחשים בקודים אתיים חברתיים של היחיד , הקהילה וסביבתה , שינויים בקודים האתיים הדתיים , ב"צווים אלוהיים , " במצוות ואיסורים בין אדם למקום , בין אדם לחברו ובהסדרים חברתיים למינם וסוגם , בהתאם למרחב והזמן . בתקופתנו אנו עדים במקומות רבים להתנגשויות ושברים עקב החיכוך שנוצר בין קהילות סמוכות או שלובות בעלות מארגי קודים אתיים שונים . אבל אפשר לזקק קוד אתי מוסרי , אנושי קהילתי , אשר יאומץ ויתקבל על ידי כלל קהילות האנושות . בהתבוננות על אופן התהוותם והתנחלותם של מעגלים אתיים חברתיים קהילתיים , דרך תפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי למשמעויות פועלות , ניתן לראות את חוקי וצווי הצדק והמשפט Lex ) ( Civilis כנגזרת של המוסכמות האתיות מוסריות האובייקטיביות של הקהילה ויחידיה . לתפיסתי ולפי ראייתי את המציאות הרוחשת בפועל , אין צדק טהור אבסולוטית , כמו שאין מסגרת קודים אתית קהילתית
|
|