|
|
עמוד:88
והדת העם פנומנולוגיה התרחשותית ממשית ביחיד ובקהילות אדם . תופעת הדת במחוללת מציאות היא עובדה , ויסודותיה נעוצים עמוק עמוק בתפיסה הדואלית של מציאות סיבתית תוצאתית , המתרחשת בשרשרת הסיבות , בין אם הדתות , הן מרובות אלים , אלי אדם , מיתוסים שקשורים למערכות יחסים בין אלים לבני אדם , או אמונות באל אחד ומערכות אלים היררכיות בעלי קטגוריות שונות ומשתנות כמו התיאולוגיה ההינדואית . אנו גם עדים לשוני ולהבדלים בין הדתות השונות , בדרך פעילותן וברוחב התווך ( תיווך ) בין בני אדם לאלים . בהינדואיזם ובבודהיזם , למשל , התווך הוא קצר וכמעט לא קיים ; המבע , המגע והמפגש הם מידיים , לעומת הדתות המונותיאיסטיות המקיימות שרשרת של מתווכים , שליחים ( אברהם , משה , ישו , מוחמר ) נביאים , כוהנים ומנהלי קהילות למיניהם , כמו רבנים , אפיפיורים , קאדים , מופתים , נזירים ואחרים . תופעת הדתות לסוגיהן השונים ארגה ערכי מוסר אתיים בהתאם למצב הקהילה במרחב . מארגים אתיים אלו חוללו ומחוללים שיח הולך וגובר בין קהילות ובין יחידים בגלל נסיונם הסובייקטיבי . בימינו , מתרחב מעגל הסכמה רחב באנושות על ערכי יסוד אתיים משותפים , החושפים את גבולותיה הפרוצים של הדת . והדתות משתנות בהתאם לכך , חלקן תוך התאמה ועדכון , ואחרות תוך צמצום הגבולות הפתוחים , תוך התכנסות פנימה , הסתגרות ובידול עד כדי אלימות ושמד . חשוב להבין את ההתרחשות של המערכות האתיות יחד עם ההשתנות במשך ההיסטוגרפי של התחוללות הדתות כדי להבין את השפעתן על תפיסת המציאות של האנושות ותפקודה בפועל , על חיות ותפקוד היחיד עם עצמו ובקהילתו , ועל המסע ההתרחשותי האפשרי שלנו לטרנספורמציה של ההכרה האנושות במאה ה . 21 בצ'יךמבךם אין מתודה / יש הךמוניה אין הגמוניה יש / יש ברהמה וסויטרי / שיוה פךוךטי וננךי / המביא והמוציא בשמך אידיאה ( משלי הנזיר עם ביצה זהובה , ( 48
|
|