|
|
עמוד:77
על תנועות ושינויים במארגיס אתיים קהילתיים , שהתרחשו מתוך לחצים פנימיים או מתוך לחצים חיצוניים גדולים יותר , לשילובם ההדדי . כל מארג חברתי , כיישות חיה , כלהקת ציפורים , דבורים , ברווזים , כלהקת אנשים , קהילה , יש לה דינמיקה שלה , חוט מחבר משלה , אותו , denominator אותו מכנה משותף . לא בכדי , בקהילות מדוכאות ומוחלשות המכנה המשותף ליחידי הקהילה הוא חרדה מהולה בייאוש ופחד , ומרכיב הפחד הוא עצום . בעוד שקהילה אשר בה מתקיימים ערכים כמו שוויון ערך האדם , כבודו וחירותו , המכנה המשותף בין יחידיה מכיל בתוכו פחות חרדה ופחד ויותר שלווה רוגע , שמחה ויצירה . כפי שביארתי לפני כן , קל להשפיע על קהילה אנושית בתקופה יחסית קצרה ולהפוך אותה להלומת רצח , בעוד שרק עשור או תקופה קצרה לפני כן נחשבה אותה קהילה לנאורה ביותר . כך , למשל , קרה באירופה של קאנט , היגל , שילה גתה , הוסרל , אדורנו ואחרים . אנחנו רואים את ההתרחשויות הקשות האלה חוזרות על עצמן משחר ההיסטוריה של קהילת האנושות עד ימינו אנו באירופה , אפריקה , אסיה , המזרח התיכון , פלסטין ישראל ובמקומות רבים אחרים . איך העצב מצמצם / היא וש מחלחל משתק / הבךידות מיסךת מיצי לב / נטישה קורעת בשר אלהים / באין אהבה יש שחור ( מתוך "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה ( 16 , " שוב צלצולי פעמונים מונים את פסק הכאב בין צלצול אחד לאחד לאחד האתיקה היא ממשית . היא לא אתית אידיאית הנמצאת מחוץ למשך התרחשות התופעות . אתיקה הינה יחסים ממשיים בין פנים לאחר . זאת עובדה , האנושות נאבקת משחר ההיסטוריה כמין מן החי . נאבקת
|
|