|
|
עמוד:60
נשארת נפרדת מהאחר . היא זורמת ומושפעת מאינסופיותו של המידע הזורם ממצב האחר במרחב , ממרחב האובייקט אל הסובייקט , מהאחר אל הזהה וחוזר חלילה . שניהם , אחרי צמצומים רדיקליים , עדיין נעצרים באגו , במונאדה , בתפיסה הדואלית של גוף ונפש , בשקיקה לשלמות , ואוחזים בעקרון הסיבתיות והשלמות . לוינס אף ציין זאת בכותרת המשנה לספרו " כוליות ואינסוף - מסה על החיצוניות . " לעומת זאת , בתפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי למשמעויות פועלות אין הבדל בין גוף לנפש , החיים הם אונטולוגיים , והאונטולוגיה עצמה היא התחוללות במרחב עצמו , המאפשר את התחוללותו של יחיד האדם , "אני" יחידני רציף , סובייקטיבי קונקרטי , רגיש , כואב , אוהב , כפי שיבואר בהמשך וכמבואר בפירוט ב"תורת המחוללים . " במרחב האימננטי האינסופי למשמעויות פועלות קיימת ונראית הדדיות והרמוניה בשינויי המרחב עצמו , בעצם המפגש - עצם השיח לסוגיו ואופניו , פנים אל פנים , גב אל גב , קול או מישוש , מכל צד חושי צורתי , תנועתי , חומרי ואחר . המפגש הוא התרחשות משותפת ספונטנית עכשווית , רוחשת ברגע זה . בספונטניות ההתרחשותית במרחב מתנהל שיח בין פנים לאחר . המציאות , על פי העיקרון למשמעויות פועלות , מורכבת הווה מיחסים דינמיים , המהווים נסמנים מושגיים גנריים של אפשרויות פעולה , המותמרים לפעולות קונקרטיות במרחב האונטולוגי באופן של ממדים , צורות ותנועות בתופעה הרוחשת והמשתנה . ככל שנתקדם במסה , נראה שהשיח הוא התרחשות ספונטנית שאיננה נובעת מסיבה לתוצאה , אלא היא מרחב פועל של משמעויות פועלות . ( 25 ) האידיאה של הפלטפורמה הגנרית הינה אידיאה שהאינסוף חלק ממנה , בתפיסתו של הוסרל לגבי מערכת הכרתית מוגמרת . הפלטפורמה 58 אדמוני הוסרל , הגיונות קארטזיאניים ( תרגום : א . צ . בראון , ( ירושלים , , 2006 עמי . 15
|
|