|
|
עמוד:58
הבלתי פוסק של המציאות הרוחשת . בנוסף לכך , גוף נפש היחיד הסובייקטיבי נשען על מאגר חי של זיכרון הקשרי דינמ י המהווה את חוט השני של רצף הדמיית חוויות וניסיונות עבר שהיה ואיננו ; עבר המכווץ בהקשרי הדמיות מידע קיימות והוות , המהווה את התרחשותו של זרם תודעה , ה"אני" הרציף , האנוש היחיד , כמפורט ב"תורת המחוללים . " הפלטפורמה הגנרית מאפשרת את ההתהוללות הסובייקטיבית , החווה את ההתמדה הזו של משמעויות לפעולות קונקרטיות , אך זוהי תפיסת המציאות ההכרתית שלנו , מודעת ושאינה מודעת , הבוררת ובוחרת את הפעילויות במרחב ; והבחירה נשענת על תפיסת מציאות סיבתית , המונעת אותנו מלראות את התחוללות התופעות במרחב עצמו . תופעה זו הביאה את הכוליות הייחודית , הפתוחה והדינמית לבסס את תפיסת ה"אני" היחידני כנפש בתוך גוף , עם מציאות דואלית סיבתית השואפת לשלמות . לעומת זאת , בראיית המציאות כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות , הכוליות הפתוחה של היחיד החי מתחוללת בעת ובעונה אחת יחד עם האינסוף בתוך מרחב דינמי של משמעויות פועלות . זהו מרחב אינסופי , הרוחש באינסופיותן של ייחודייותיו הכוליות , ואין סתירה או ניגוד בין כוליות לאינסוף . מרחב האינסוף מחולל ומתחולל בכוליות היחידנית הדינמית , שגבולותיה פרוצים ופתוחים . הכוליות הפתוחה מושפעת מהאינסוף ומשפיעה בו , שזורים זו בזה יחדיו , חד הם במובן הדינמי של התרחשות התופעה במרחב . ( 23 ) המפגש , החיכוך בין הכוליות הפתוחה היחידנית ובין האינסוף , ההשקה הרוחשת בהאחדה של השניים , הסינכרון ההרמוני שקיים בין שניים שהם אחד , הם הם המאפשרים לפעמים את הראייה והתפיסה הטרנסצנדנטלית של המציאות , הראייה שמעבר . פתאום רואים , תופסים ומרגישים כאחד , יודעים שזאת אמת . אולי לכך הכוונה במה
|
|