|
|
עמוד:45
קונקרטיות סובייקטיביות אופטימליות בהתאם למצב התופעה במרחב המשמעיות המשתנות , המתמזגות ונמשכות , הבלתי נגמרות . לכן ברגסון גם לא ראה את אופן ההתרחשות של הגוף נפש של יחיד חי את האיך ה"אני" היחידני הרציף מתרחש . הוא ראה את ההקשרים התנועתיים בין הפיזיולוגיה לרגש והחושים , אך כמארז הפועל כנסתר והולך נבנה והולך , המתפתח בהתאם לפנומנולוגיה הוסרליאנית של פסיכיזם . תפיסתו החלקית הבהירה של ברגסון עדיין לא אפשרה לו לראות את המרחב האימננטי האינסופי למשמעויות פועלות ואת תהליך ההתמרה מהגנרי לסובייקטיבי קונקרטי בהתהוללות תופעות במציאות האונטולוגיה של חומר אנרגיה , המאפשרות את קיום המשך האונטולוגי , ובייחוד בתופעות חיות באמצעות פלטפורמות גנריות . לשבחו של ברגסון ייאמר כי ראה את פועלה של הפילוסופיה להבדילה מן "הפיסיקה מבינה את תפקידה כשהיא דוחפת את החומר לעבר החלליות ... משימתה המיוחדת [ של הפילוסופיה , י . ע 1 . היא להפך , לחזור ולעלות באותו שיפוע שהפיסיקה יורדת בו , להחזיר את החומר אל קדמת מקורו . " הפנומנולוגיה של ההכרה האנושית עולה במעלה השיפוע הברגסוני רואה את התרחשות המשך במציאות האונטולוגיה המאפשרת את הסובייקטיבי קונקרטי טרנסצנדנטי , את התרחשותו של היחיד באונטולוגיה חיה אפיפנית ומופלאה עם השחף הגולש בשמי רקיע והברבור המשייט על משטח המים , מבעים , מבטים , מתייחסים , מתבוננים זה בזה במרחב . והנה קשת אינסוף סירות לסוגיהן , משייטות במשך המים , עוברות בצומת , במפגש תעלות עם נהר האמסטל , באור אמסטרדמי הלוטף את המים אלי שמים . סירה סירה וצבעה שלה , תמונת ייחוד ואיחוד של האנשים היושבים בה , חטף מבטם החולף על פנינו הרואות , הבזקי 46 אנרי ברגסון , ההתפתחות היוצרת ( תרגום : י . אוראירושלים , , 1978 עמ' . 175 47 שם , עמ' . 152
|
|