|
עמוד:18
סוג של התפתחות , "שבאה לעקוב אחרי הממשי תוך כדי ניידותו . " הפועל היוצא של זמן כמשך היחס הינו : תנועה , אי תנועה , שינוי בסוג , מין וצורה , איכות ותוכן , המשך התופעה , ההתהוות , ההתרחשות , המשך התנועות , התפשטות , ההימזגות זה לתוך זה , זה בזה , המשך השינויים , טרנספורמציה הווה אל מעבר , מועד , עת , המשך הביקורת על תופעת התרחשות ההכרה האנושית , הפנומנולוגיה של ההכרה . השוחה החפה הקטנה נעלמה במרחב המים הכהים , ואני רואה אלומת אור קטנה , רחוקה , זוהרת בתוך הראייה הרגישה והמופלאה של עמנואל לוינס , שתופס את ה"ישנו" הזה , את ההתייסרות , מלשון יסוד , של אותו יסוד מכונן - סוג של אפלת חומר , שמסמנת את מצבו של ההיות מבלי שיש לו עדיין איזושהי דרך להבין את אפלת החומר , את היסודניות . "אפלת החומר תסמל את מצבו של היות שדווקא אין לו חזית . " לוינס מהלך כעיוור , חש ומרגיש במציאות הרוחשת , ובראייה טרנסצנדנטית רוחש באפיפניה , באותו מרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות , המבואר בהמשך . 5 שם , עמ' . 15 6 משך הינו גם הזמן ההומוגני הטבעי בראייתו של אנרי ברגסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של ההכרה ( תרגום : י . אור , ( ירושלים , 1976 עמ' . 55 7 עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום : ר . איילון , עריכה מדעית : ז . הנסל , ( ירושלים , , 2010 עמי . 158
|
|