|
עמוד:16
איננה צלולה ובהירה ואינה מעלה את איכות חייו של בן האנוש בקהילתו ובסביבתו , אלא מקבעת אותו בחיי סבל וחרדה , הרוחשים , חוזרים ונרדפים . בימינו , עדיין נראה "שיש בו כל כך הרבה פילוסופים וכמעט אותו מספר של פילוסופיות , " כפי שהצהיר הוסרל בזמנו . אמנם במאה האחרונה הוצגו משניות חברתיות מדיניות והתבוננויות פילוסופיות חשובות ומרחיבות בראיית המציאות , הכרה ואתיקה , כמו אלה שהציגו הוסרל , ברגסון , ראסל , סארטר , לוינס , דלז ואחרים , אך עדיין עיקרן נשאר באותה תפיסת מציאות ותפיסת ה"אני" היחידני בה , המושתתת על תפיסת מציאות דואלית של גוף ונפש נפרדים אך שלובים זה בזו כחומר ורוח . תפיסת מציאות זו נשענת ביסודה על עקרון הסיבתיות והשלמות . גם התבוננויות במציאות , כמו האקזיסטנציאליזם , הסובייקטיביזם הטרנסצנדנטלי לסוגיו והפסיכואנליזה , אוחזים ונשענים באותו פשר מציאות סיבתי המשאיר אותנו היכן שאנו - בסבל , בשעבוד ובעיוורון . לכן , נדרשת תפיסה הכרתית רדיקלית של המציאות ( קוסמוס , ( שיסודה בראייה חדשה את אופן התרחשותה של המציאות בפועל . הביאור הזה קורא לפתיחת אופק חדש במרחבי ההכרה האנושית ולהערתה אל ראיית המציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות ולא על פי עקרון הסיבתיות והשלמות . ראייה חדשה זו תאפשר פריצת דרך והרחבת ידע בתחומי המדע החמור - מפיסיקה , מתמטיקה ותורת החומרים ועד לנוירוביולוגיה , כימיה ותחומי מדע אחרים - ותאפשר לחברה האנושית וליחידיה לחיות וליצור בפועל , באופקי הכרה רחבים ומופלאים , ביתר שלווה ואחווה בתוך מציאות אפשרית . אדמונד הוסרל , הגיונות קארטזיאניים ( תרגום : א . צ . בדאון , ( ירושלים , , 2006 עמי . 5
|
|