|
|
עמוד:ח
בברכה ומעמיד אותנו על כך שחכמים טבעו מטבע של ברכה בסגנון שונה משפת הדיבור . שתי התכונות הבולטות הנדונות במאמר הן ההימנעות משימוש במונחים מושאלים מן השפות הזרות שהיו נפוצות באיזור , והזיקה המרובה למקרא בלשון ובסגנון . מנחם קיסטר בוחן מטבעות תפילה הנחשבים מאוחרים ומוצא להן שורשים קדומים במגילות ים המלח ובספרים החיצוניים . מאמרו דן במענה "ברוך הוא , ברוך שמו , ברוך הוא על כסא מלכותו , " ובהזמנה לאורחים המצויה בפתיחה של הגדת הפסח "כל דכפין ייתי וייכול . " מאמרו של קיסטר מפנה את תשומת לבנו להגדת הפסח כחלק מן הליטורגיה היהודית - אף על פי ששימושה העיקרי הוא כחלק מטקס ביתי . זיקתה הישירה לבית הכנסת נובעת מן המנהג לקרוא אותה בשבת הגדול בתפילת מנחה בבית הכנסת . דיון נוסף בהגדה של פסח נמצא במאמרו האנגלי של דוד הנשקה המציע לנו פירוש מחודש בפסקה מתוך מדרש ההגדה . ובחזרה לסידור מוצאים אנו שני מאמרים המשקפים את ההיסטוריה הרחבה של הסידור . את הכרך פותח מאמרו של אורי ארליך המציג לפנינו את נוסח העמידה בסידורו של ר' שלמה בר נתן . מתוך כך למדים אנו גם שהסידור הזה היה מן הסידורים הנפוצים בתקופת הגניזה . מתוך מבט על עולם אחר לגמרי , בוחנת דליה מרקס את הסידור של התנועה הרפורמית בישראל , תוך עמידה על ההבדלים בינו לבין הסידור הרפורמי בחוץ לארץ . בית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה אלא גם מקום תורה , ואולי היה מקום תורה לפני שהיה מקום תפילה . מסורת קדומה היא שקוראים את התורה בבית הכנסת ומתרגמים אותה לשפה המדוברת , ארמית . מכאן נגזרה חובה גם על הפרטים שיקראו כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום . מאמרו של חיים טלבי עוסק בתולדות המנהג ובהסתעפויותיו . בית הכנסת הוא גם מקום למאבק אידאולוגי מאז שהורה רבן גמליאל לתקן את ברכת המינים . ביטויים שונים לאמונות ודעות נכונות נמצאו בסידור . אלי גורפינקל מקדיש את דבריו לדיון בהצהרה "אני מאמין " ... המצויה רק בסידור . הצהרה זאת אמורה להתבסס על י"ג העיקרים של הרמב"ם , אבל יש אי-התאמות ביניהם . גורפינקל מצא כתב יד של חיבור שהוא המתווך בין דברי הרמב"ם על עיקרי האמונה לבין ביטויים בסידור . אני מודה לגב' מרגלית אבישר , מנהלת הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן , שליוותה את הוצאת הכרך לאור . דן הלוי ערך את לשון המאמרים העבריים והתקין אותם לדפוס . גב' אן למדן תרמה רבות לעיצוב הספר , מנעה שגיאות וסייעה בידי בהכנת הטקסט לדפוס . ברכה מיוחדת למר שוקי גולן , מנכ"ל מכון לנדר , מרכז אקדמי , ירושלים , שהסכים לשתף את מכון לנדר בהוצאתו לאור של כרך זה . מכון לנדר קיים ימי עיון בקיץ תשס"ט שהוקדשו לעולם בית הכנסת והתכנית היא לקיים ימי עיון המוקדשים לבית הכנסת מדי שנה . תפילתי היא שימי העיון ישמשו מצע נאה להופעת הכרכים הבאים של כנישתא . יבואו כולם על הברכה , ואני מקווה שבע"ה נזכה כולנו להתברך בכרך החמישי . יוסף תבורי
|
|