|
|
עמוד:11
דבר המ ע רכת אמנת התקווה מעט שנתיים של טרור ושפיכות דמים הולידו שינויים פוליטיים *^ rrr ותרבותיים שמשמעותם המלאה מתחילה להתברר רק כעת . רוב הפרשנים התמקדו עד כה בתמורות שהתחוללו בתחום החוץ והביטחון : התמוטטות הסכמי אוסלו והתפוררות הרשות הפלסטינית , עליית האנטישמיות באירופה , והתחזקות הברית בין ארצות הברית לישראל . בתחום יחסי הפנים נוטים הפרשנים להתמקד בתזוזה הבולטת של ציבור הבוחרים אל עבר הימין הפוליטי , מגמה שבאה לידי ביטוי במערכת הבחירות האחרונה לראשות הממשלה , ולפי הסקרים רק התחזקה מאז . אולם השינוי המשמעותי ביותר הוא תרבותי , והשפעתו עשויה להרחיק לכת יותר מכל שאר ההתרחשויות שנסקרו בהרחבה : הציונות , אותה אמונה בנחיצותה של מדינה שתפעל לקידום האינטרסים של העם היהודי , עושה "קאמבק" מרשים . בתגובה לעוינות הגוברת מבחוץ ולהקצנה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אשר רבים ממנהיגיה דוחים כעת את הלגיטימיות של מדינה יהודית בכל תנאי ( וראה בעניין זה את מאמרו של דן שיפטן בגיליון זה , עמ ' ( 49-23 החל חלק גדול מן העילית התרבותית , הפוליטית והאינטלקטואלית בישראל , שבשני העשורים האחרונים הפגינה אהדה לרעיונות פוסט לאומיים אלה ואחרים , לגלות מחדש את העקרונות שעמדו ביסוד הציונות מאז כתב הרצל את מדינת היהודים . מגמה זו משתקפת בסוגיות היסוד של הזהות הלאומית במדינה : בשנתיים האחרונות תיקן צה"ל את הקוד האתי שאימץ לו ב 1994 ועשה את "אהבת המולדת " והנאמנות למדינת ישראל , " המהווה בית לאומי לעם היהודי , " לאחד משלושת ערכי היסוד שלו ; כמו כן , משרד החינוך החל לעודד את הצגתם של סמלים ציוניים כמו הדגל הלאומי בבתי הספר ולשנות את גישתו כלפי הוראת ההיסטוריה היהודית .
|
|