|
|
עמוד:8
להיות ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש ' היא המסד של הזהות העצמית היהודית , מימי המקרא עד העידן המודרני , " וכן ש"אי אפשר למחוק מן הטקסטים המכוננים של היהדות את רעיון עם הסגולה . " אולם לביטויים שבהם שגיב משתמש יש משמעות דתית מובהקת , או לפחות הם נשאו משמעות כזאת בהקשרן המקורי . כהונה וקדושה הן מושגים דתיים במובהק . רעיון הסגולה מקורו באמירה שאומר האל לעם ישראל " והייתם לי סגלה מכל העמים" ( שמות יט : ו ) והוא נוגע , אם כן , למערכת היחסים המיוחדת של עם ישראל עם האל . הבחירה היא בחירה שהאל בחר , כפי שניתן לראות , למשל , בפסוק הזה : " כי עם קדוש אתה לה ' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים" ( דברים יד : ב . ( פסוק זה כורך יחד את כל המושגים שהוזכרו . שגיב מנסה לתרגם את רעיון הבחירה לשפה חילונית ולדבר על "קהילה רוחנית ... שקיבלה על עצמה אתוס של שליחות ומצוינות רוחנית , " או על " תקווה להתעלות רוחנית ... שאיפה למצוינות ועל תחושת שליחות . " אולם מה בין שאיפה למצוינות , שהיא בוודאי מבורכת , וכן האמונה בגורל מיוחד , המשותפת כדברי שגיב לעמים רבים , ובין כהונה וקדושה ? האם תרגום זה אפשרי וניתן בכלל להצדקה ? אפשר שחלק מן החשדנות מקורה בעניין זה . היא עשויה אף להתעצם לנוכח הדברים ששגיב פותח ומסיים בהם - אירועי ועידת דרבן . אם אנו "לא נורמליים " כשם שהבריטים , הצרפתים , הגרמנים , האירים , הפולנים , הרוסים והיוונים אינם נורמליים , כיצד ניתן להסביר שדווקא אנו , בניגוד למדינות הרשומות לעיל , איננו מצליחים להתקבל כמדינה במשפחת העמים ? הניסיון לתרגם ערכים מן המסורת והתרבות היהודיות באופן שיישאו משמעות , ייקלטו , וינעמו גם לחכם של אנשים שאינם מאמינים , ניכר במאמרים רבים בגיליונות השונים של כתב העת , ונציין כאן כדוגמאות את מאמרו של יורם חזוני "המקור היהודי למסורת האי ציות המערבית " ( תכלת , 4 קיץ התשנ"ח / ( 1998 ואת מאמרו של יוסף יצחק ליפשיץ על השבת " ) מלאכת מחשבת , " תכלת , 10 חורף התשס '' א / ו . ( 200 אולם דומה שחייבים לערוך קודם כל דיון מתודולוגי ועקרוני בשאלת ההצדקה והמשמעות של תרגום זה . קשת האפשרויות בנושא מגוונת , החל מתפישתו של לייבוביץ ' שתרגום כזה הוא חסר שחר , דרך עמדתו של אחד העם שניתן לחלן לחלוטין את ערכי המסורת , עבור לביאליק וגורדון שרצו לאמץ מרכיבים דתיים בעולמם החילוני וכלה ברב קוק שראה יסודות דתיים וקדושים בערכים הנתפשים כחילוניים . בטוחני שיש עוד אפשרויות וגוונים שיפותחו אם יעסקו בשאלה זו בכובד ראש . אפשר שנקיטת מדיניות של עמימות מכוונת ביחס לשאלה יש בה יסוד קונסטרוקטיבי ; אולם אין להתעלם גם מן המחיר שהיא גובה . כאשר הכותב איננו מבהיר את עמדתו ביחס לשאלה הוא מסתכן בכך שתיווצר תחושה של ניכור וחשדנות בקרב חלק מן הקוראים . אב » קנאי ירושלים תכלת מזמין את קוראיו לשלוח מכתנים למערכת . כתובתנו : תכרת , דח י הקפידה 22 א , ירושלים . 93102 דואר אלקטרוני : . azure @ shalem . org . il המערכת עשויה לקצר מכתבים לפי הצורך .
|
|