|
|
עמוד:7
מקביליהם האמריקנים . במקומות שבהם נכשלו האמריקנים - בעיקר בכל הנוגע לעבדות ולזכויות האדם - נדרשה עבודה קשה של שנים כדי לפתור את הבעיות , והתהליך טרם נשלם . הפתרונות שהוכנסו לחוקה , תוצאת התן וקח של " הפוליטיקה הרגילה , " נכשלו . ובישראל , עסקני הפוליטיקה הקטנונית יבטיחו כי תכניתה של גביזון לעולם לא תתגשם על פי חזונה . אריה הירש בית אל רות גביזון משיבה : בהחלט ייתכן שישראל שסועה היום מכדי שתוכל לגבש חוקה מתאימה . קבוצות רבות מדי מקוות ששמירת ההחלטות הפוליטיות ברמת "הפוליטיקה הרגילה" תיתן בידן עוצמה פוליטית רבה יותר מחוקה מבוססת . אני טוענת שישראל זקוקה לחוקה דווקא משום שהיא מפולגת כל כך : החוקה דרושה כדי לתת לקבוצות השונות , שלכל אחת מהן חזון מנוגד על דמותה הרצויה של ישראל , מסגרת פו ליטית משותפת שבתוכה תוכלנה לקדם את קווי המדיניות הדרושים לשגשוגן . מסגרת משותפת זו תיתן לקבוצות השונות ביטחון של שותפות הוגנת בחברה , ובה בעת תאפשר להן להשתמש בכוחן הפוליטי לקידום אינטרסים שונים ולקידום תפישת החיים הטובים של כל אחת מהן . חוקה משותפת אינה דורשת ואינה סותרת , מבחינה עקרונית מופשטת , הסדרים כמו מערכת נשיאותית או ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון . מטרתה לתת לישראל ממשל יעיל שייהנה מלגיטימציה ציבורית רחבה . אם רוצה ישראל ללכת בדרך הפו ליטיקה החוקתית היעילה , הפדרליסט והניסיון האמריקני יכולים להנחותה בכך . חוקה מתאימה אינה יכולה להתעלם מן השסעים העמוקים בחברה הישראלית . עליה להפריד הפרד היטב בין האינטרסים של ה"סיעות " ובין האינטרסים של ישראל כאומה אזרחית . עם אלה האחרונים אפשר למנות את הניסיון ליצור מבנה כוח שיענה על הצרכים הבסיסיים והזכויות הבסיסיות של כל הקבוצות העיקריות בחברה הישראלית . לא נורמלי לעורכים , בדברי הפתיחה של מאמר המערכת על הנורמליות הישראלית " ) לא נורמלי , " תכלת וו , סתיו התשס " ב , ( 2001 / מיצר אסף שגיב על התפשטות המגמה של שאיפה ל '' נורמליזציה " של העם היהודי בקרב שדרות רחבות בעם . הוא מונה כמה גורמים המובילים לתופעה זו ובתוכם הוא מציין ש '' הקרעים המעמיקים בחברה הישראלית נתנו את אותותיהם גם בהתגברות החשדנות , בקרב ציבור הולך וגדל , כלפי רעיון הבחירה שתויג כביטוי של דתיות חשוכה ושוביניזם לאומני . " אולם מה מקורה של חשדנות זו ? סביר להניח שקיימים כמה גורמים פוליטיים וחברתיים , ובהם גם התנהגותו של חלק מן הממסד הדתי עצמו . אולם דומה שקיים גורם נוסף , העומד בעומק העניין . שגיב מציין , ולדעתי בצדק , כי "האמונה כי על עם ישראל
|
|