|
|
עמוד:3
מכתבים הכמיהה לציון לעורכים , מאמרו של אריה מורגנשטרן "יהדות הגולה והכמיהה לציון , 240 " 1840-ו ( תכלת , 12 אביב התשס " ב ( 2002 / יוצא לאור בדיוק בזמן הנכון בתקופה קריטית , שבה יש היסטוריונים יהודים הטוענים שהציונות היא תופעה קולוניאלית הנובעת מהתנועות הלאומיות האירופיות של המאה התשע עשרה . בהעלותם את הטענה שלפני 1882 לא הייתה כל התיישבות יהודית בארץ ישראל , מתכחשים היסטוריונים אלה לקשר הממושך של העם היהודי עם ארץ אבותיו לפני סוף המאה התשע עשרה . כאשר הם בוחרים להתעלם מעליית אלפי יהודים לארץ ישראל לאורך הדורות , קל להם לקבוע שיש הצדקה מועטה לקיום מדינת לאום יהודית בארץ ישראל . אריה מורגנשטרן עוזר לתקן את המעוות בתארו שרשרת כמעט בלתי פוסקת של עליות לארץ ישראל , שהחלה לפני כ 750 שנים , הרבה לפני הופעת הלאומיות האירופית והציונות המודרנית . הוא מדגיש שהמטרה המשותפת לעליות הללו ולציונות המודרנית הייתה "לחדש ימים כקדם , " לבנות את ארץ ישראל וליישבה ולהפריח את השממה . תכלית זו , אליה חתרו עולים במשך מאות שנים , מוכיחה שהקשר של העם היהודי לארץ ישראל הוא יסוד קבוע ובעל חשיבות מרכזית בהיסטוריה היהודית . הממצאים שמציג מורגנשטרן מפריכים את הניסיון להציג את הנראטיב הלאומי היהודי כסיפור שהחל ב 882 ו , בהשראת הלאומיות והקולוניאליזם האירופיים . מאמרו של מורגנשטרן פורש בפנינו מסכת היסטורית רחבת יריעה , ומוכיח כי מיליוני עולים אשר עלו לישראל במהלך עשרות השנים האחרונות הם חלק משרשרת ארוכה של ניסיונות לייסד מחדש עצמאות יהודית בארץ ישראל . נותר לנו רק לקוות שכאשר תכלת יצא לדפוס ב 2040 נוכל לדון ב 800 '' שנות עליה " התקופה שבין ... 2040-1240 יונתן דייויס כוכב יאיר בית המשפט העליון לעורכים , בגיליון תכלת האחרון ( תכלת , 12 אביב התשס " ב ( 2002 / הופיעה סקירתה של אוולין גורדון : "ביקורת כוח השיפוט . " במרכז הביקורת של גורדון על מדיניות האקטיביזם השיפוטי הרווחת
|
|