|
|
עמוד:10
המאה העשרים הביאה "פישר פרייס" לעולם סדרה של צעצועים - בתי בובות , לוחות פעילות , קוביות - עשויים לעילא ולעילא . צעצועים שאי אפשר לשבור . צעצועים שנועדו להישאר לנצח , לעבור מאח לאחות ולדור הבא . ואכן , בני מזל שהוריהם שמרו על ארגז הצעצועים של ילדותם במחסן יכולים היום להעבירם לילדיהם וליהנות ממוצרים חינניים ומעוררי השראה בני חמישים שנה ויותר . אבל במאה ה 21 צעצועים של "פישר פרייס" הם משהו אחר לגמרי . החברה נאלצה בחודש ספטמבר 2010 להוריד מהמדפים מיליוני צעצועים בגלל תקלות , סכנות ותאונות שנכרכו בשימוש בהם . צעצועי פישר פרייס ומאטל , שרבים מהם מיוצרים בסין , כבר לא אמורים לעבור מאחות לאח , מדור לדור . בקושי מצפים מהם לשרוד תקופת ילדות של ילד אחד . הם עשויים באיכות נמוכה , הם צבועים בצבעים מרעילים , הם שבירים , הם מיועדים להיזרק לפח כדי שההורים יקנו צעצועים חדשים בלי הרף . כדי שימשיכו לגלגל את גלגל הצמיחה . התעשייה האדירה הזאת , שמניע אותה עיקרון של "השתמש , "וזרוק אינה יכולה לשרוד לעד . זו תעשייה שהורגת פועלים סינים ממחלות ריאה במכרות הפחם ובמפעלי הצביעה והייצור . זו תעשייה שתורמת להתחממות כדור הארץ . זו תעשייה שמייצרת את בעיית הזבל העולמית , שעלה זה כבר על גדותיו . אלכסנדרה האתי , כתבת ועורכת ותיקה בעיתון הכלכלי "פייננשל , "טיימס שהתמחתה בכיסוי ענייני כלכלה ביפן , בסין ובבריטניה , כתבה מסמך מאלף על התעשייה הזאת . היא ביקרה במפעלים הסינים שמייצרים אופנה מערבית ומוצרי מחשב למיטב המותגים האמריקאים , דיברה עם פועלות ופועלים ועם כורי פחם , דיברה עם מעסיקים ועם מנהיגי עובדים . היא יצאה לברר מהו המחיר האמיתי של המוצרים הזולים המיוצרים בסין . והיא משכילה לתאר תמונה מורכבת : איך העובדים הסינים מעדיפים לפעמים את השעבוד למפעלים על פני העוני הכפרי , ואיך נשללת מהם חירות התנועה והבעלות על רכוש בגלל שיטה מורכבת של אפרטהייד סיני ; איך חברות השיווק האמריקאיות לוחצות על המפעלים הסינים להוריד את המחירים , וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בירידה באיכות הייצור ובהתעמרות הולכת ומעמיקה בעובדים . ב"המחיר של סין" האתי חושפת שיטה מתוחכמת של הסתרת מפעלים - סמויים , בלתי רשומים , שפועלים בתנאי דחק מאחורי המפעלים הרשמיים , שעליהם מפקחים כביכול הקניינים האמריקאים והאירופאים .
|
|