|
|
עמוד:11
במעט מכל עיר הלניסטית אחרת , אך בה בעת היא גם שמרה על אופיה כעיר יהודית . קיומו של המקדש , האוכלוסיה היהודית , חגי ישראל , דחיית דפוסים הלניסטיים מובהקים כגון אמנות הדמות , ושימוש במקוואות טהרה - כל אלה מצביעים על הבסיס היהודי האיתן של ירושלים לאורך כל התקופה . בתקופת בית שני חלו שינויים רבים גם בתחום הדתי רוחני . השינוי העיקרי בראשית התקופה התבטא בפעילותם הרוחנית של עזרא ונחמיה . עם גיבוש תורת משה והצגתה ברבים , הפכה התורה לנחלת הכל , הנתונה לפירושים שונים ומגוונים . כתוצאה מכך , צמחו ועלו לאורך ההיסטוריה כתות וזרמים שונים . מגוון הדפוסים שגובשו ואשר באו לידי ביטוי בספרות או במסגרות ארגוניות שונות , העניקו לתקופת בית שני אופי דינמי ותוסס . בתקופה זו התפתח מוסד בית הכנסת . הונהגו חידושים במיקומו , בהנהגתו ובמעמד הקהל שבתוכו , כמו גם בצורת עבודת הבורא שנעשתה ללא קורבנות . מעתה היה זה מוסד אוניברסלי שנבנה בכל מקום בארץ ובגולה ולא רק בירושלים , הוא היה פתוח לכל ולא רק לכוהנים כמו במקדש , והקהל שבתוכו נטל חלק פעיל בטקסים . התפתחה ליטורגיה חדשה ומהפכנית בבית הכנסת , שבמרכזה קריאת התורה ופעולות אחרות שנלוו לכך . עד לימי בית שני רווחו קשרי נישואים עם בני עמים זרים . עתה נאסרו נישואים מעורבים , והתפתח תהליך הגיור שאיפשר לנוכרים להצטרף לעם ישראל בטקס רשמי . קודם לכן הסבירה היהדות את צדקת האל ביחס לעולם הזה , דוגמת ספר דברים יא . כאשר נהג העם לפי רצון האל , ירדו גשמים בעתם והאדמה נתברכה ביבולים , שאחרת - "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה" ( שם , שם יז . ( לעומת זאת , היהדות של תקופת בית שני הביאה עמה הסברים נוספים . מושגים חדשים נוצרו ( העולם הבא , דואליזם ) ומושגים ישנים זכו לפירושים חדשים ( משיח , אחרית הימים . ( שינויים אלה משתקפים גם בכתבי יוסף בן מתתיהו . בבואו לתאר את התמורות בראשית תקופת בית שני , הוא מצביע על השינוי בשם , שעה שהמונח "ישראלי" הוחלף : "יהודי"ב ... " והיהודים הכינו את עצמם לעבודה . בשם זה נקראו מיום שעלו מבבל על ( שם ) שבט יהודה . והואיל ושבט זה הגיע ראשון למקומות אלה , קיבלו הם והארץ את כינוים ממנו" ( קדמי יא , . ( 173 ירושלים של ימי בית שני זכתה להתייחסות רבה במיוחד במחקר , ונכתבו אודותיה ספרים ומאמרים אין ספור . חוקרים מבני אומות העולם גילו התעניינות רבה בתקופה זו , בנסיון לזרות אור על תקופתו של ישו . ממילא המחקרים והממצאים מתקופה זו , שהם עשירים במיוחד בירושלים , זוכים להתעניינות רבה בעולם . המידע על קורות העיר ואופיה בתקופת בית שני אינו אחיד . הוא רב ומפורט יחסית לגבי חלקה האחרון , ומצומצם מאד לגבי ראשיתה . המקורות העומדים לרשותנו בתקופת שיבת ציון דלים וחלקיים , ובידינו רק עדותם של כחצי תריסר ספרים מתקופה זו , וגם הממצא הארכיאולוגי מפרק זמן זה מועט ביותר . ואולם , בהמשך התקופה המקורות הולכים ומתרבים . המידע על ימי שלטון החשמונאים , למשל , הוא רב יחסית ומופיע בספרי המקבים , באחדים מן הספרים החיצונים , בכתבי יוסף בן מתתיהו ,
|
|