מבוא

עמוד:13

יוסי לוי ביצע ב 1987 חפירות הצלה באזור שבו נמצאה הכתובת הסלבקית . זוהי סקירה ראשונה על תוצאות החפירה בבניין מונומנטלי מהתקופה הביזאנטית ( כנסיה (? והיא מלווה בחתך ארכיאולוגי . הדבר מאפשר לנו לעמוד מקרוב על המצב הסטרטיגרפי של השטח , המשמש נקודת מוצא להמשך הפעילות המדעית , הכותב עשה רבות לשילוב האתר ביבנה ים למסגרת הפעילות הרשמית המוכרת , ולמניעת שוד שרידיו הארכיאולוגיים . לילי זינגר אביץ ויוסי לוי חפרו ובדקו קברים וכבשנים מתקופת הברונזה . המחברים מדגישים את ערכו של הממצא הארכיאולוגי לשם הבנה טובה יותר של החברה העתיקה ותפיסת עולמה . יעקב ניר מתאר היבט מעניין של בנייה ושימוש בבארות מים ביבנה ים , תוך התייחסות לתופעה זו בכל אזור החוף , ואילו אהוד גלילי מביא סקירה מאלפת על תוצאות הצלילות שהוא ואנשי צוותו ביצעו בחוף פלמחים . הכותב מדגיש את חשיבותו של מפרץ פלמחים בניצול הפעילות הימית בחוף הארץ ישראלי הדרומי . היבטים אלה ראויים לתשומת לב רבה , בעיקר בהקשר לפעילות הימית עליה רומזת הכתובת הסלבקית מיבנה ים . כדי להקל על הקוראים , נקטנו שיטה , המקובלת היום , של רישום ההערות והביבליוגרפיה : בגוף הטקסט מופיעים קיצורי המקורות , והמקורות עצמם נמצאים בסוף כל מאמר , ערוכים בסדר א"ב , עם רשימה ביבליוגרפית של מקורות נבחרים בסוף הספר . כן מופיעה רשימת קיצורים של כתבי עת וכד / כמקובל . לסיכום , הספר שלפנינו מציג את ההיבטים ההיסטוריים והארכיאולוגיים מחד גיסא , ואת תוצאות החפירות היזומות מאידך גיסא . זהו נסיון להשוות בין ממצאים מסוגים שונים , המאפשרים לבדוק היבטים מגוונים בתמונה ההיסטורית של יבנה ים . המסקנה של הסקירה שלפנינו היא הצורך הדחוף בביצוע חפירה ארכיאולוגית יסודית ביבנה ים , רעיון הנותן ביטוי לחלומו של אהרון ז '' ל , באשר לעתידו של האתר הארכיאולוגי ביבנה ים . ד"ר משה & ישר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא