|
|
עמוד:8
תולדות הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים עדת המאמינים הראשונה בירושלים היתה מורכבת מיהודים שהתנצרו . הקהילה סבלה מרדיפות והמרטירים הראשונים שלה היו סטפנוס ויעקב אחי יוחנן , בעור הבישוף הראשון היה יעקב "אחי . "ישו עם חורבן ירושלים 70-ב לספה"נ , נמלטה הקהילה הנוצרית שבה לפלה שבעבה"י . לאחר הקמת ירושלים ע"י אדריאנוס , 135-ב התארגנה בה קהילה נוצרית קטנה . אף שלירושלים היה מעמד מיוחד בקרב הנוצרים בעולם , בשל המקומות הקדושים , לא הוענקה לה סמכות מיוחדת והיא היתה כפופה למטרופוליטאן של קיסריה . רק בועידת חלקדון במאה 5-ה הוענק לירושלים מעמד עצמאי והוקמה בה פטריארכיה . (*) לשם כך הופרדה א"י מהפטריארכיה של אנטיוכיה , לה היתה כפופה קודם לכן . במאות 5-7-ה זכתה ירושלים לשגשוג רב . "המקומות הקדושים" , שהיו קשורים למעשי הגיסים של ישו וימיו האחרונים , הונצחו ע"י כנסיות מפוארות שנהנו מתקציבים ממלכתיים . עולי הרגל נהרו לא"י מכל הארצות הנוצריות . בראשית התקופה הביזאנטית נוסד " מסדר האחים של בנסית , "הקבר בראשות הבישוף מקאריוס . על המסדר הוטל לשמור על המקומות הקדושים לנצרות לרווחת העולם הנוצרי ועולי הרגל . אנו עדים בתקופה זו לשגשוג בחיי הדת הנוצרית בכל רחבי הארץ , אך בעיקר במדבר יהודה , במקום שהוקמו לא פחות 137-מ מנזרים . א " י הפכה בתקופה זו למרכז ללימודי דת והוציאה מקרבה מלומדים חשובים . בין הנזירים ואנשי הדת הנודעים בתקופה זו בא"י , היו הירונימוס , תאודוסיוס , מר סבא , פאולה ואסטוכיום . לאחר תקופת שגשוג זו ידעה הארץ תקופות של חורבן ושפל שבאו בעקבות הפלישה הפרסית 614-ב והפלישה המוסלמית 638-ב הכובש המוסלמי העניק לפטריארך סופרוניוס את ה"אנטמה" בהן הובטחו זכויותיהם ובטחונם של הנוצרים . כן הוכרז הפטריארך כבעל חזקה על המקומות הקדושים בירושלים ומחוצה לה . זכויות אלה שהוענקו ע"י עומר אושרו גם ע"י השליטים המוסלמים הבאים . הם שהבטיחו במדה רבה את זכויות היוונים אורתודוכסים כנגד תביעות הכתות הנוצריות האחרות , ובעיקר אלו של הלטינים והארמנים . 099-ב ו ניכבשה ירושלים ע"י הצלבנים . בעקבות זאת , היה על הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים להעתיק את מושבו לקושטא למשך 88 שנים . "מסדר , "האחים מכל מקום , המשיך לתפקד במשך תקופה זו בירושלים . כאשר ירושלים נפלה שוב בירי המוסלמים 187-ב ו , גורשו ממנה הצלבנים והכמרים ששרתום והמקומות הקדושים הוחזרו לידי היוונים אורתודוכסים . 333-ב ו חזרו הלטינים ( הפרנציסקאנים ) לירושלים , והשיגו דריסת רגל ברבים מהמקומות הקדושים , בין השאר בשל היחסים הכלכלים הטובים בין אירופה הקאתולית והממלוכים . בתקופה התורכית , היה על הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית להאבק על זכויותיה כנגד הלטינים , שנתמכו ( בעיקר בזמן החדש ) ע"י מעצמות המערב . במאות 18-19-ה זכתה י למטרה זו נעשו שינוים במבנה הפטר ארכיה וחלוקתה ; ק סר ה ובית שאן הועברו מתחום שיפוטה שי הפטריארכ ה באנטיוכיה , בעוד מואב , פטריה וערב ה נקרעו מהפטריארכיה של אלכסנדריה וצורפו לי-ם . הפטריארכיות האחרות היו : קונםטנטינופול , אנטוכיה , רומא , ואלכסנדריה .
|
|