|
|
עמוד:87
משה מבהיר לאלוהים כי אין לו כל עניין במעמדו האישי וכי הוא מבקש רק מחילה לעם . לעומת זאת , לדעת חז"ל פעילותו של יונה מרגע בריחתו מלפני האל נובעת דווקא ממניעים אישיים . יונה חושש מפני ערעור דעת הבריות עליו . הוא חרד שאמינותו תיפגע ובכך גם יוקרתו : "ולמה ברח ? אלא פעם ראשון שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דברי , שנאמר : 0 ) " הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת" ( מל"ב יד . ( 25 פעם שנייה שלחו לירושלים להחריבה . כיוון שעשו תשובה , הקב"ה עשה כרוב חסדיו ונחם על הרעה ולא חרבה . והיו ישראל קוראין אותו 'נביא . 'שקר פעם שלישית שלחו לנינוה . דן דין יונה בינו לבין עצמו , אמר : אני יודע שזה הגוי קרובי תשובה הן , עכשיו עושין תשובה , והקב"ה שולח רוגזו על ישראל , ולא די שישראל קורין אותי 'נביא , 'השקר אלא אף עובדי גילולים , הריני בורח לי ... ( פרקי דרבי אליעזר י . ( משה מנסה לשכנע את האל לא להשמיד את העם . אחת מטענותיו היא שהגויים יאמרו כי מלכתחילה הוציא האל את בני ישראל כדי להשמידם . לפיכך מזכיר משה לאל את שבועתו לאבות שבה הבטיח כי העם ינחל את הארץ . משה מצפה מהאל לעמוד בהבטחתו זו . הוא מתחנן כי ישוב האל מכעסו וינחם ויחזור בו מן הרעה שהוא מבקש לעשות לעמו : "שוב מסרון א 9 ך והנחם על הרעה לע 2 ך ... ו ? נמם יהוה על הרעה אשר ד 3 ר לעשות לעמו" ( שמ' לב . ( 14 , 12 משה מבין שהעם אינו ניתן להחלפה , הוא זקוק לתיקון ומחילה , ולכן משה מבקש מן האל שיחזור בו מהחלטתו להשמיד את העם . ואילו יונה רוצה בהשמדת אנשי נינוה , וחורה לו כשהאל ניחם מהחלטתו . משה מבקש פעם נוספת רחמים עבור העם לאחר שנוכח וראה במו עיניו את עגל הזהב . קודם לכן , כשעלה לקבל את לוחות הברית ושהה במחיצת האל הוא רק שמע על העגל מפי אלוהיו וניסה בכל תעצומות נפשו להגן על העם מחרון האל . עתה , משה מבין כי לא ייתכן לעבור על חטא חמור זה ללא כל עונש . לאחר השמדת העגל וענישת החוטאים משה מדבר אל העם על אודות החטא . חטאם הוא חטא גדול . 'ץיהי ממחרת ני ' אפ ( ר משה אל העם א ^ ם םטאןןם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם" ( שמ' לב . ( 30 הצירוף "חטאה גדולה" מזכיר את השימוש השכיח בתיבה
|
|