|
|
עמוד:78
את האדם אל עבר מציאות חדשה . משה הולך אל פרעה , ויונה אל נינוה . הם נכנסים לטרקלין של עולם מנוכר , אדיש ומלא רוע . דווקא ממפגש כזה תצמח בסוף הישועה . משה יוצא לשליחות במצרים שבאמצעותה יכיר בקיום העריצות ויפגוש מציאות שבה אין ערך לחיי אדם . מציאות שכזאת תחייב את משה להתמודד עם ה"צללים" שבעולם החיצוני אך גם עם ה"צללים" שבעולמו הפנימי ( שמ' ב . ( 14-11 המפגש עם החושך , הגזל והעושק יביא את האור , ינבא על קיום האור בקצה הדרך . מלך מצרים ציווה להרוג את הבנים הנולדים ולהשליכם ליאור , הוא הכביד ידו ועינה את העם , התייחס אל נתיניו כאל רכושו הפרטי והעבירם בפרך . עבודת הפרך היא עבודה שתכליתה לשבור את רוחם של הנתינים ואף את גופם , עבודה ללא תכלית ברורה וללא מגבלות זמן . פרעה מזלזל בעבדים , מפר את תנאי עבודתם , מכנה אותם בכינויי גנאי ופועל נגדם באלימות פיזית ( שמ' ה ( 19-17 עבדות שכזאת נוטלת מהאדם את אפשרות הבחירה ורומסת את צלם האדם . בתיאור השליחות במצרים אנו עדים לאטימות השלטון הזר . פרעה אינו שועה לדברי משה ואהרון , שליחי האל . יונה , כמשה לפניו , פוגש במקום שבו שולט הניוון המוסרי . אולם , ברגע שמבשר יונה את בשורתו מתהפכים מעשיהם של מלך נינוה , שריו ונתיניו . יונה מבשר את בשורת אלוהים ב"מהלך יום , "אחד ואילו משה ואהרון צריכים לחזור הלוך ושוב לפרעה לשכנעו במציאות ריבון עולם . פרעה , הרואה את עצמו כבן אלוהים , מסרב לשחרר את עם העבדים ממצרים . פרעה אינו ממהר להכיר בריבונות האל . פעמים רבות יסבול פרעה מנחת זרועו של האל ולמרות זאת ידבק בעקשנות בדעותיו . פרעה והמצרים מכירים בקיום האל רק ערב אובדנם . האל מכה בכל כוחו בממלכה המצרית על כל נציגיה , בפרעה - נציג האל עלי אדמות , באנשי המאגיה , כיועצי פרעה , בעבדיו ואף בעם המצרי . המלוכה המצרית הייתה מלוכה טוטליטרית ובה שלטון של מלך עריץ . המלך , בשל היותו בן אלוהים , קבע את חוקי המדינה ואורחותיה . במהלך מכות מצרים אנשי המאגיה , החרטומים , מכירים במכות כאצבע אלוהים : "ניאמרו החלטמים אל פלעה אצבע אלהים הוא '' ( שמ' ח . ( 15 פרעה אינו נשמע לדבריהם והוא אינו
|
|