|
|
עמוד:72
דפוסי התנהגותו הקודמים ? האם יציאתו אל נינוה מצביעה על נכונותו ללמידה חדשה ולהתנסות חדשה ? יונה נשמע לצו האל האב אולם המחבר מדגיש כי יונה הלך אל נינוה "כדבר ה . "' יונה עדיין לא שוכנע בחשיבות השמעת הבשורה אך הוא מוכן לציית לאל , לקום וללכת אל נינוה . שוב מתגלה יונה בחוסר היכולת שלו לנהל דו שיח . אין הוא מגיב כלל לדברי האל , אלא רק מבצע . הפעם יונה נמצא כמי שפועל מתוקף הציווי האלוהי אך פעולותיו מצביעות כי לא שוכנע בצדקת השליחות . יונה מבצע את שנכפה עליו לעשות אך הוא פועל בניגוד לטבעו , למהותו . יונה נשלח אל נינוה שהייתה עיר גדולה , עיר שנדרש מן המבקר בה להלך לאורך רחובותיה מהלך של שלושה ימים , "ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מסלד שלשת ימים" ( יונה ג ( 3 אך יונה מהלך בה רק יום אחד . מעשה יונה מצביע על כך שהוא אינו יכול לדבוק לאורך זמן בשינוי שחל בו במעי הדג . הוא כבר יודע כי האל נמצא בכל מקום . יונה מכיר בעוברה כי הוא זקוק להשתייך ולהתחבר אל אלוהיו שהצילו . למרות זאת יונה הולך רק מהלך יום אחד ומבשר את נבואתו . כלפי חוץ מציית הנביא לאב אל אך אין לדעת מה בלבבו . יונה מכריז כי בעוד ארבעים יום נינוה מתהפכת . קריאה דרמטית זו נאמרת בדיוק בלשון הצו האלוהי . הקריאה מכילה שני יסודות : יסוד של זמן ויסוד של תוצאה . ארבעים יום הם פרק זמן המספק לאנשי נינוה ככל הנראה לשוב בתשובה . השימוש במספר ארבעים עשוי לרמז על משך ימי המבול ( בר' ז ( 17 ועל רעת האדם ששררה בארץ ערב בוא המבול ( בר' ו . ( 5 הקריאה כי נינוה תיהפך מנבאת על היפוך והרס המקום . העולם נהרס במבול לפיכך גורל דומה צפוי לנינוה . בנוסף , כאשר 2 המקרא מתאר עיר נהפכת הוא רומז על פי רוב לסדום , תיאור נינוה כנהפכת יוצר אפוא זיקה לסדום שנהפכה . הצירוף "ארבעים יום" מציין גם אירועים אחרים בעלי משמעות חיובית . משה היה בקרבת האל ארבעים יום ( שמ' כד ; 18 לד , ( 28 אליהו הנביא הלך ארבעים יום עד הר האלוהים ( מל"א יט ( 8 וכדומה ( וראו עוד דב' ט , 18 , 11 , 9 י פלג ( תשנ"ט , ( זקוביץ . ( 1997 )
|
|