|
|
עמוד:46
הסערה משפיעה על יונה ועל המלחים . רב החובל , מנהיג האונייה , לומד עד מהרה כי את ספינתו אין הוא מסוגל להנהיג , וכי מעליו קיימת הנהגה אחרת גדולה ממנו המנסה לפגוע באונייתו . המלחים באמצעות הסערה מגיעים להידבר עם יונה ולמדים כי אלוהיו הוא בורא העולם . יונה התחיל את מסעו האישי בשתיקה מלווה במעשים . בירכתי הספינה נמצא יונה מבודד מן העולם שבחוץ . הים סוער , המלחים סוערים ואילו יונה - נרדם . ההירדמות , הפסקת כל פעולה חיצונית , מאפשרת לו , על אף מצבו הירוד ואולי בשל מצבו הירוד , לערוך מסע נפשי שבסופו הוא מסוגל לבטא במילים את העובדה כי הוא יודע את אלוהים וירא את האל בורא הים והיבשה . יונה בעל כורחו מדבר עם המלחים אך מנסה לבודד עצמו באמצעות מילים . הוא מציין כי הוא עברי ואלוהיו בורא העולם . שתי ידיעות אלו יוצרות מיד חיץ בינו ובינם . גם בקשתו שיטילו אותו לים מנוסחת באופן המדגיש כי רק אם ישליכו אותו לים הים ישקוט בעבורם אך בוודאי שלא בעבורו כי הוא גורם הסערה . הטלתו לים שוב תיצור הבדלה בינו ובינם - הם יזכו בחיים , והוא יצלול אל שאול תחתיות . יונה מנהל דו שיח עם אנשי האונייה - הפעם הוא אינו שותק . הוא מבקש באמצעות השלכתו למים להשתיק את הים . יוצא אפוא שהאונייה היא מעין רחם , מקום סגור מוקף מים , המביא ללידת תוכנות חדשות הן ליונה הן למלחים . המלחים מנסים לחתור אל היבשה ללא הצלחה . יונה סוחף את המלחים עמו למאבק בים , בדומה למקריב המזדהה עם הקורבן . ואמנם המלחים נעלמים מזירת האירועים והקורא משער שבא הקץ גם על יונה . השאלה מיהו האל ריבון העולם עומדת במרכזו של סיפור יונה . שאלה דומה מתעוררת באמצעות שליחי האל , משה ואהרון , במצרים . שליחות משה ואהרון בשם אלוהים אינה שליחות במובנה הלאומי הפשוט , אין זו שליחות רק בשם החופש אלא זו שליחות לאומית , דתית ואוניברסלית . הדרישה לשחרר את העם העברי משרתת סוגיה בעלת משמעות רחבה יותר - מיהו השליט האמתי בעולם . היא יוצרת מתח עצום בין קבוצת העבדים המוכנה לקבל את שליחות האל וההכרה בו ובין ממלכת מצרים האלילית הגדולה והחזקה שאינה מכירה בו . האל אינו מבקש בשליחותו להשתלט על מצרים וגם אינו
|
|