|
|
עמוד:44
בפניהם כל ברירה הטילוהו למים . האנשים קוראים , 'לה הם מכירים בחובת הציות לרצון האל ורק אז משלחים אותו לים . לאחר השלכת יונה לים נהפך הים לחלק מהשלמות הקוסמית באמצעות השבתת הסערה . הרוח האלוהית כאילו אוכפת משמעת על המים , "ויעמד הים מזעפו" ( יונה א . ( 15 השבת המים על כנם ( כמו במבול , בקריעת ים סוף , במעבר הירדן ועוד ) מייצגת את השבת הסדר על כנו והיא יכולה להתרחש רק על ידי בורא עולם . הוא יצר את העולם באמצעות סדר ובכוחו להפר את שגרת העולם . רעיון דומה מביע יונה , כאילו מבלי משים , כאשר הוא מכריז על עליונות האל . המים השקטים מעוררים אצל המלחים יראה גדולה - הפעם מבורא הים והיבשה , מבורא עולם . כביטוי להכרת תודה הם זובחים לה' ונודרים לו : "מילאו האנשים ילאה גדולה את ? ה ( ה מזבחו זבח לזיעה נידרו נדרים" ( יונה א . ( 16 ההתרחשות על הספינה טומנת בחובה מאבק אמוני שנדחק לקרן זווית ואינו קובע את מהלך העלילה 1 האם כל אחד מאלוהי המלחים יצליחו לגרום להשקטת הים או ? 'ה יונה ירא את , 'ה הוא מכיר בסמכותו אך אינו חושש להמרות את פיו , המלחים צועקים תחילה איש אל אלוהיו אך אלוהיהם אינם עונים . לבסוף הם פונים אל . 'ה הם יראים מידו החזקה אך עדיין לא מכירים במרותו . הם מנסים באמצעות מעשים טכניים לחתור אל היבשה . כאשר הם נואשים מאפשרות זו הם מוכנים להטיל את יונה לים ומנמקים את הטלתו כביטוי לרצון אלוהים . המלחים מעוניינים לדעת מיהו האל של יונה אך אין כאן כל דרישה מצדו של מחבר הספר שיעבדו את אלוהים , די כי יכירו בכוחו כריבון העולם . ואמנם המלחים זובחים ונודרים לה' כאות תודה עבור השקטת הים ועבור הצלתם . אם כן , בתיאור שלפנינו העניין העיקרי הוא הכרת המלחים באלוהי יונה כבורא עולם . במדרש פרקי רבי אליעזר מצאנו כי על הספינה תיאור זה שונה מתיאור מאבקו של אליהו כנגד נביאי הבעל ( מל '' א טו . ( 29 -26 , 18 במאבק אליהו מתבקשים עובדי האלילים לעזוב את אמונתם ולפנות לעבודת אלוהי ישראל . המאבק בכרמל הוא מאבק כנגד האלילות שפשטה בחברה בישראל ולכן בסופה מומתים נביאי הבעל .
|
|