|
|
עמוד:7
פתיחתא תופעת ההשכלה העברית עדיין מעמידה אתגרים לחוקר המנסה להתחקות על טיבה ומהותה . אף כי נראה לכאורה כאילו נושא ההשכלה מיצה את עצמו , מסתבר שגם אחרי כתיבת ההיסטוריה של סיפרות ההשכלה - מנכסי צאן ברזל של חקר ההשכלה - שקבעה את גדרי הנושא לפני ימי דור ושניים , עדיין מוסיפים חוקרי ההשכלה להעלות היבטים חדשים של סיפרות זו שטרם נידונו , ולתרום לראייה חדשה של ההשכלה כמערכת מורכבת ורבת ממדים ולתוכנות חדשות באשר להגדרות קודמות ולתפיסות מקובלות . במרוצת השליש האחרון של המאה הקודמת והעשור הראשון למאה הנוכחית נעשתה עבודת תשתית מקיפה בקביעת הפרמטרים הז'אנריים של סיפרות ההשכלה , במונגרפיות ומחקרים על נושאים סיפרותים , תרבותיים , חברתיים והיסטוריים הקשורים בהשכלה , ובעבודות ביבליוגרפיות על כתבי-העת של ההשכלה , על סיפרות ילדים , ועל מדף הספרים של ההשכלה . כנסים מדעיים , מושבים וסדנאות המוקדשים לליבון נושאים בהשכלה ממשיכים להתקיים ולמשוך חוקרים אקדמאים ותיקים וצעירים כאחד בישראל , באירופה ובארה"ב . אחד מן החוקרים הוותיקים , פרופ' שמואל ורסס , זקן חוקרי ההשכלה בדורנו , נפטר בתחילת שנת תש"ע . בכך אבד לכולנו ידיד , מורה ומנחה , שבמשך עשרות בשנים העשיר את חקר ההשכלה וחקר הסיפרות העברית . עזיבתו ציינה סיומו של גשר שקישר בין דור החוקרים המייסדים , שהזכרתים לעיל , וחוקרי זמננו . אך , כאמור , חיבורים חדשים בתחום ההשכלה מוסיפים להופיע , וסיפרי המוגש בזה הוא אחד מהם . החומר לסיפרי זה הצטבר בעיקבות עיוניי הנמשכים והולכים בסיפרות ההשכלה מאז שילהי שנות 60-ה למאה הקודמת ולאור מחקריי שהתפרסמו מאז , והוא מבוסס על הנחות יסוד שנלמדו תוך עיון בסיפרות ההשכלה . אחת ההנחות המקובלות בין חוקרי ההשכלה כסיפרות ובתנועה היסטורית היא שההשכלה ציינה את המעבר לזמנים החדשים בתולדות
|
|