|
|
עמוד:11
ולהעיר , למען הדיוק ההיסטורי , כי הנסיונות הראשונים לסגל את המשקל הטוני סילאבי לשירה העברית נעשו דווקא על פי הקריאה הדקדוקית , והצביעו על כך כבר האק ( 1939 ) ופגיס . ( 1973 ) נסיונות אלו נותרו ללא המשך ישיר - ולא במקרה , ובעצם נועדו מראש לכשלון . הנסיון של נתן ידידיה מאורוויטו , בראשית המאה ה 17 באיטליה , לא יכול היה להיקלט בסביבתו על רקע השיטה הפרוזודית האיטלקית השונה , ואילו הנסיונות שנעשו בסביבה האשכנזית עליהם הצביע האק , לא יכלו להצליח מפני שהתבססו על קריאה מלאכותית , המנותקת מהמבטא הרווח . כפי שהטעים כבר ש"ז זליגסון בשנת , 1845 בהקדמה לספרו האביב ( זליגסון - ( V : 1845 העקרון העומד ביסוד הריתמוס הטוני סילאבי האירופי הוא , כי "כל יפי השיר והניגון נרגש אך לאוזן , וכל נועם צורתו החיצונה יושג אך לחוש , "השמע ועל כן חייב היה המשקל החדש , על מנת להצליח , להתבסם על המבטא השוואים והחטפים , דהיינו , אינם נחשבים הברות . אמנם , הגיה אשכנזית אחידה לא היתה קיימת , וניתן להבחין במיני הגיה אשכנזית שונים , בהתאם לארצות השונות , אך בתחום ההטעמה ההבדלים אינם ניכרים . את הכלל היסודי של ההטעמה האשכנזית מנסח הרושובסקי על רגל אחת באופן כזה : "ההטעמה האשכנזית באה בכל מלת יסוד בהברה השניה מן הסוף , אם אפשר" . ( 184 : 1968 ) הביטוי "מלת יסוד" רומז לכך , שאין מטעימים את אותיות השימוש ( ב , כ , ל , מ , ו , ה , ש , ( ולפיכך הטעמתן של מלים חד הברתיות , בתוספת אות / ן- ע \ — K ) — שימוש , היא תמיד מלרעית ( הים , מנשא , בהם . ( הוא הדין במלים חד הברתיות , מבחינה דקדוקית , שבראשן שווא נע או חטף , היוצרים , מבחינה פוניטית , הברה נוספת ( כאב , חלום . ( ונהפוך הוא במלים רב הברתיות , אשר הברתן הפוניטית השניה מן הסוף היא חטופה או שוואית : שבהן תיסוג ההטעמה להברה הפוניטית י- ' — u 00 ** ' השלישית מן הסוף ( נערה , מתרוננים . ( אשר להגיה השונה של תנועות ועיצורים מסוימים - ההבדלים בין הדיאלקטים האשכנזיים השונים גדולים יותר , אך גם בתחום זה ניתן להצביע על שתי תכונות אופייניות בולטות , המשותפות לכל הדיאלקטים : הגיית התיו הרפה כסמך , והגיית הקמץ כ ( 0 ) או . ( u ) הבדלים אלו בהגיה , בצירוף ההבדל בהטעמה , אכן ניכרים בחריזה האשכנזית , כי הם מאפשרים לחרז מלים שאינן חורזות זו עם זו במבטא הספרדי או הארצישראלי . למשל : אבל - תבל , חיים - עיניים ( לטריס : ( על ראשה - לראותה , המשבחות - לא תחוס ( יל"ג : ( עז - שנת , עז - חצות ( ביאליק : ( כמץ - חזק ואמץ , חק - הענק ( טשרניחובסקי ;( ארס - בוערת , גסיסה - היית ( שטיינברג . (
|
|