|
|
עמוד:5
במשך שלושים השנה האחרונות נתפתחה ספרותנו היפה בכלל ושירתנו בפרט במידה שלא פיללנו ... מה נוראה עניותה של שירת המשוררים אשר קדמונו ! עניה היא במוסיקה , עניה בצורת הבתים , מונוטונית עד לשעמום , כי על כן גם את הבניה היפה שירדה לתחום המשקל הסלאבי לא סגלה לה ... בעקבו של המשקל הטוני ( ולטוב ייזכרו אלה , שהכניסוהו לשירתנו ) באה כל שפעת המנגינות וצירופי צירופיהן מרובי הגוונים והנגונים היותר מורכבים . מצד זה עומדת עתה שירתנו בשורה אחת עם אחיותיה היותר מוסיקליות שבעולם ... ובשעה שמשוררינו עמלים ביצירת צירופי מנגינות , בכיבוש משקלים חדשים , שהיו זרים לנו עד עתה , בפתרון שאלות המטריקה , בשעה שבגבולות המטריקה והארכיטקטוניקה נולדות לנו צורות חדשות [ ... ] בשעה שיש לנו שירים רבים , שבזמן מן הזמנים יוכלו לשמש ראשית לתקופה חדשה בשירתנו [ ... ] כלום שמעתם אף דיבור אחד בענינים אלה מפי מבקר עברי , כלום נגע אף אחד מהם בשאלות האמנות הפורמלית שביצירה ? שאול טשרניחובסקי , מחברת הםוניטות , תרפ"ב
|
|