|
|
עמוד:11
ואידיאולוגי , יש כאן הבדלים שבסגנון וברוח התקופה . מכל מקום הדרך שבה בחרה עירית להציג את החומר הינה ברורה ומלוטשת , והמעיין יוכל לקבוע את עמדתו בעזרתה היעילה של הכותבת ובכוחותיו הוא . ד”ר אמינוף בחרה לפנות אל רוחו , אל לבו ואל טוב טעמו של הקורא והמעיין , והדבר בא לידי ביטוי בסגנונה האישי החם . עם זאת , היא אינה מוותרת על ניתוח כל הנאמר על אודות הפיתוי , על הנאות הגוף שבהן זכה שמשון לטווח הקצר , על המחיר הפיזי והרוחני ששילם עבורם ועל המשמעויות האנושיות והדתיות של כל אלה . בדרך זו קלעה עירית אמינוף אל רוחו של שמשון בעצמו , וכמוהו הוציאה גם היא מתוק מעז . זאת ועוד : אין ספק כי חז”ל מצאו בסיפור שמשון גם משמעות לאומית–היסטורית , החורגת הרבה מעבר לחייו של האיש שמשון - זה המתנהל לבדו כנחש עלי דרך , שפיפון עלי אורח - ומעבר לגבולותיה של תקופת השופטים הרחוקה . בעלייתו ונפילתו של שמשון מצאו חכמים רמזים וסמלים להתרחשויות שאותן הכירו מקרוב ממש או מפיהן של שמועות קרובות בזמן ובמקום . בייחוד נכון הדבר באשר לפרשה הקשה של מרד בר כוכבא ותוצאותיו הרות האסון . היבט זה זכה כאן לטיפול נרחב , וכפי שהראתה הכותבת , יש בו כדי להסביר כמה מהדרשות התמוהות על שמשון ועל בני משפחתו . ועוד זאת : אכן , דומה היה שמשון לאותם כפירי אריות , נחשי עקלתון וזאבי ערב המהלכים בשדות לרוב כשהם לבדם - שלא כעדות השועלים , למשל - ואף בעלי האגדה דנו בו על הרוב כשהוא לעצמו . ואף על פי כן , בכמה מקומות נמנה שמשון על קבוצות של אישי מקרא , וחכמים נתנו עיניהם בו לא רק כשהוא לעצמו אלא גם כחבר בקבוצות קטנות של אישים אשר להם תכונות או תולדות משותפות . גם היבט זה הואר כאן יפה , ודומה שבכך פנתה ד”ר אמינוף אל שדה מוזנח של חקר האגדה , פתחה בו תלם חדש שראוי להעמקה נוספת והציבה בפני החוקרים חידה שטרם פוענחה בדבר ההיבט הקבוצתי של אישי המקרא בעיניהם של חז”ל . עלינו להוסיף אפוא ולחרוש בעגלתה של עירית אמינוף על מנת למצוא את חידתה . חננאל מאק
|
|