|
עמוד:11
קליטה של יסודות והשקפות ) עם העולם התרבותי החיצוני שהיתה אופיינית ליהודי אירופה לא פקדה את יהודי המגרב באשר לא ניצב בפניהם אתגר כזה . התופעה של המורביטון בדרום מארוקו לא הגיעה , ככל הנראה , לביטוי מיוחד . אמנם נושא הערצת הקדושים כן זכה למגע 14 הדדי קרוב ביותר , אך ביסודו של דבר לא היה לכך קשר עם העולם הקבלי דווקא , הגם שקברי מקובלים מסוימים זכו להערכה יתרה . אין ספק שגם המצב הכלכלי , ההיסטורי , החברתי , האינטלקטואלי והתרבותי הקשה שהיה מנת חלקם של אבותינו שם , וזאת לצד העדר בתי דפוס כדלקמן , נתנו את אותותם בהיקף היצירתיות הרוחנית . אמנם חכמי הלכה ודרוש רבים הגיעו להישגים מכובדים בתחומם , ועם שחלקם שלחו ידם גם בקבלה , אך היצירה הקבלית כשלעצמה לא שגשגה . רובי הדברים נושאים אופי של פירוש על אתר או דרושים שאינם מגיעים כדי פיתוח שיטתי . כנגד זה , תשומת לב רבה מאוד ניתנה לנושא התפילה וכוונותיה . אך אף בתחום זה לא מקרה הוא שהשפעה רבה נודעה ( כמובן לאר " י וגם ) לרש " ש ולחיד " א , ואלה באו מחוץ למגרב . כלומר , אנשי המקום נזקקים למעיין חיצוני . חיבורים מועטים נכתבו כיצירות קבליות עצמאיות , ואילו 15 רובם שילבו אזכורים מן הספרות הקבלית , ככל שמצאה היד , לתוך כתיבתם הפרשנית , הדרשנית , ההלכית או אף השירית . ברם , אין לזלזל 16 כלל בתופעה זו , שכן היא מצביעה על הרעב הרוחני למרות הקשיים האובייקטיביים . מבחינה זו מעניינת היא השאיבה ממקורות החסידות הבעש " טית במהלך המאות התשע עשרה והעשרים . החלק השני של החיבור הנוכחי בא אפוא להראות עד כמה חדרה הקבלה כאורח חיים ל " אליטה " ולשכבות הרחבות כאחת . החברה בכללה נהנתה מעצם הקריאה או ההאזנה לזוהר , ולא פחות מכן משעשועי גימטרייאות , סגולות ופתרון חלומות . אפשר לומר כי במידה רבה הופעת דברי קבלה בחיבורים הכתובים אינה אלא ביטוי לתרבות וחינוך הכוללים במסגרתם גם עיוני קבלה . דוגמה טובה תשמש השבתאות . בדרכים שונות הגיעה תנועה זו 17 למגרב , אך לא זכתה לתקוע בה יתדות נאמנים . במשך כשני דורות התפשטה התנועה בערים ובכפרים רבים . אך לפי החומר שנותר בידינו נראה שהצד האידאולוגי של התנועה לא העמיק לחדור פנימה . פולמוסים 18 התנהלו בעיקר סביב ביטויים חיצוניים , כגון ביטול צום תשעה באב או 19 הדלקת נרות בבית כנסת , וחלקם שרד במשך שנים רבות . המאבק החריף מצד כמה רבנים , בעיקר ר' יעקב ששפורטש ת אהרן הסבעוני , שהתקיים בראשית התפשטותה של השבתאות הצליח לחסל את השפעתה במידה ניכרת בעודה באיבה . ובכל זאת , הפולמוס סביב חמדת ימים
|
|