|
עמוד:8
; Kabbaleviemystiqueet magie , Paris 1986 יוסף תדגי , הספר והדפוס העברי בפאס , ירושלים תשנ " ד . באשר לאלג'יריה - אליהו רפאל מרציאנו , מלכי ישורון , ירושלים תש " ס . תוניסיה - מלכי תרשיש ( מאת כהן בנימין רפאל ] , נתיבות ] תשמ " ו ;( תולדות חכמי תונס ( בני ברק תשמ " ח , ( בעריכת יוסף הכהן טנוג'י , ובסופו קונטרס אנשי שם , על חכמי ג'רבה , מאת הרב רחמים חי חויתה הכהן . ג'רבה - ממלכת כהניס ( בסוף פרח שושן , מאת ר' שושן הכהן , ירושלים תשל " ז . ( כמו כן , חכמי ישראל בג'רבא ובתוניס , שערך בועז חדאד בשנת תשמ " ב . טריפולי - יהדות לוב ( תל אביב תש " ך ) שערך הרב פריג'א זוארץ , וכלל בו חומר היסטורי , ביוגרפי ותרבותי . יש לציין שלאחרונה החלו להופיע חיבורים שונים על ההיסטוריה , החיים והאישים של יהודי המגרב לארצותיהם ולמקומותיהם , כגון יחס דבדו החדש , שערך אליהו רפאל מרציאנו ( ירושלים תשנ " ז . ( המשותף לכל אלה שהקבלה אינה נושא מרכזי בחיבורם , וחשוב מזה - לא תמיד אפשר לסמוך על דיוקם בפרטים . התעוררות " פטריוטית " חיובית זו טעונה בדיקה מדוקדקת . אך עם ההסתייגויות והטעויות עדיין יכולים הם לשמש מקור חשוב לשירותו של המדע . היקף היריעה של החיבור הנוכחי מחייב אותנו לצמצם את התיאור בתחומים שונים , ואף להימנע מדיון בתחומים כמו השבתאות וכר . ' עם ואת , הבאנו פרטים רבים , מתוך הכרה שלפי מצב המחקר כיום רק בדרך אקומולטיבית נוכל להתקדם לקראת שירטוט תמונה מלאה . לאחר מכן לא יהיו הדברים שבכאן אלא בבחינת מצע , שכן חובה מוטלת על האקדמיה להקדיש מחקרים , למשל , לתיאור מעמיק של משנתם של מקובלים שונים ; לטיבם ולייחודם של פרשני קבלת האר " י למיניהם , ועוד מונוגרפיות כיוצא באלה . מובן שאין הקומץ משביע את הארי , ובסקירה המאפיינת חיבורי זה מבקש אני להציע חומר בסיסי של מה שנכתב בצפון אפריקה בשדה הקבלה , להציג את הנפשות הפועלות ולהעלות דמות כוללת של 2 התרבות היהודית אשר יותר ויותר כפפה עצמה תחת השפעת הקבלה . אולי מן הראוי להבהיר משהו נוסף בהקשר זה . השפעת הקבלה לא היתה כרוכה מינה ובה בביטול העולם הפילוסופי . כאשר הושמעה ביקורת 3 הרי זו היתה עניינית ולא העמידה , פרט לר' יעקב אביחצירא , דווקא את הקבלה כמקור מועדף . עם זאת , חובה לציין שצפון אפריקה לא היתה מנוערת מתחום זה . ואסקור כאן חיבורים אחדים בלבד . ר' שמעון בן צמח 4 דוראן , הרשב " ץ , עסק הרבה בפילוסופיה לצד מקורות קבליים , וידועים ספריו מגן אבות וקשת ומגן . ר' אפרים אלנקאוה ( 1442-1359 ) כתב את שער כבוד ה' ( תונס תרס " ב , ( ור' חיים בלייח ( 1919-1832 ) בפירושו
|
|