מבוא

עמוד:13

עם שאלות חייהם הבוערות ומחפשים מענה לשאלות אלה בטקסט , תוך פרשנות יצירתית המגשרת על מאות שנים של פער בין הטקסט לזמנם ומתוך תקווה שלימוד התורה ישפיע על עיצוב אורחות חייהם . לומדים אלה באים מתחומים שונים : רובם משכילים אך לאו דווקא בתורה . מגוון תחומי הידע והעיסוק של הלומדים משפיע על עושר הפרשנות בחזונו של רוזנצוויג , בפרשנותו של לוינס המושפעת ומשפיעה על הפילוסופיה שלו ובבתי המדרש הפלורליסטיים . התנועה הזו מן החוץ לפנים וחזרה החוצה משפיעה גם על הפרספקטיבה של הלומדים המביאים איתם ערכים אוניברסליים ללימוד , ומוצאים חיזוק לערכים אלה בטקסטים הנלמדים . אין כוונת הלימוד בבית המדרש לנתק את הלומדים מן העולם האחר שלהם אלא להתווסף אליו , להפרות אותו ולהבנות ממנו . לכן בתי המדרש בנויים כך שהלימוד בהם הוא חלקי ולא תובע התמסרות מוחלטת . בלימוד תורה מסוג זה הגישה אל הטקסט היא אורגנית , וםינכרונית , כלומר שכל חלק או רובד בטקסט עשויים להיות רלוונטיים לכל חלק אחר ולכל שאלה הנשאלת וכל תחומי החיים רלוונטיים ללימוד התורה . אין עניין בהכנסת הטקסט להקשרו המקורי בזמן ובמקום אלא אדרבה , שאלה בדבר משמעותו האפשרית כאן ועכשיו , ללומד הספציפי המוטרד משאלה מסוימת . תופעת בתי המדרש הפלורליסטיים בארץ ושיטות הלימוד שלהם טרם נדונו בצורה משמעותית במחקר . אני סבורה שדרך עיון מעמיק בשיטת הפרשנות של לוינס אפשר ללמוד לא מעט גם על בתי מדרש אלה בגלל נקודות הדמיון האמורות . יותר מכך , יש ללוינס מה להציע לבתי מדרש אלה ברמת המתודה וגם ברמת התכנים . אשתדל לחזק טיעונים אלה לאורך דפי הספר . רוב מה שנכתב על השיעורים התלמודיים של לוינס מתמקד בהיבטים ראו : טובה אילן , "בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות , " אברהם שפירא ( עורך , ( מעניה . הלב , עמ' ; 200-190 יורם ורטה ( עורף לימה הלימוד : ביז ; המדרש , המדרשה באורנים ; רות קלררון , "על תלמוד תורה , " אלפ"ם , 1999 , 18 עמ' . 161-166

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר