|
|
עמוד:12
המתוחה בין היהודים למוסלמים בעת עיצובה של דת האסלאם מעלה ספק , אם היהודים היו מוכנים באותה תקופה לקלוט תכנים ומוטיבים מהספרות המוסלמית . כיצד אם כן יש להסביר את דבר קיומם של כמה מוטיבים משותפים לקוראן ולילקוט זה המאוחר לקוראן ? התשובה לכך היא שלמרות שהילקוט נחתם בערך כמאה שנה אחרי כתיבת הקוראן , הוא מכיל מדרשים קדומים רבים שנאספו , נערכו ונחתמו בילקוט זה מאוחר יותר . לפיכך זמן העריכה המאוחרת של ילקוט מדרשים איננו משקף בהכרח את זמן יצירתו של כל מדרש ומדרש המצוי בילקוט זה , ואין בו כדי להכריע בשאלת כיוון ההשפעה בין הקוראן ובין המדרש הנידון . מוחמד ונאמניו לא הכירו בהבדל שבין המקורות השונים ביהדות . מבחינתם אין הבדל בין המקרא לבין המדרש או הספרות החיצונית . כתוצאה מתפיסה זו קיימת לא אחת בקוראן תערובת של מוטיבים , השאולים מן המקרא ומהספרות הבתר מקראית כאחד , בלא הבחנה או הפרדה ביניהם . בעבודה זו תיבחן תופעה זו . עוד יתברר במחקר זה , כי הקוראן לא התייחס לכל הקורפוס המקראי , אלא בעיקר לחומרים המצויים בתורה " , מעט לחומרים המצויים בנביאים וכמעט העדר מוחלט של חומר מן הכתובים . התפלגות זו מתפרשת בחיבור זה כתוצאה מעיסוקם העיקרי של היהודים בפרשות השבוע , הנקראות בבתי הכנסת . ההפטרות הביאו אותם גם לעיסוק מזערי ומקוטע בנביאים . מוחמד ותלמידיו קלטו אפוא מהיהודים את ה"קורפוס" הליטורגי של בתי הכנסת ובתי המדרש ולא את מכלול הקורפוס המקראי הקנוני . מהו הרקע ההיסטורי לזיקה הדתית והתרבותית שבין הקוראן ובין מקורות היהדות ? שורשי הזיקה נעוצים , כנראה , עוד בתקופת המקרא . על כך אעמוד בהרחבה בפרק הראשון . כאן אסתפק בכמה הערות מקדימות . מוחמד קידש את אישיותו של אברהם אבינו כ"מוסלמי" וכמאמין הראשון באל יחיד וכמכונן הכעבה . לדעתו , 2 היהודים סילפו את דת הייחוד ואת המקרא ; ' ומוחמד ראה את עצמו כממשיך דרכו של אברהם וכמחזיר עטרת דתו של אברהם ליושנה , . 11 ייתכן אפילו שהכירו את התורה מתוך תרגומי התורה לערבית יהודית , שהיו ידועים באותה תקופה , ראו טובי . 12 . 2001 , 1993 סוררת ג' ; 78 ד . 162
|
|