|
|
עמוד:13
הרקע הרוחני תרבותי בעיראק לצמיחתו של הרב שלמה בכור חוצין הרב שלמה בכור חוצץ 1843 ) ( 1892 היה אחד מתלמידיו של הרב עבדאללה סומך 1813 ) . ( 1904 הרב עבדאללה סומך היה אחד מגדולי התורה בתקופתו . הוא לא מצא במסחר סיפוק לנפשו השואפת לחיי רוח , ועד מהרה פרש ממסחרו כדי ללמד תלמידים מובחרים . הוא עשה זאת שלא על מנת לקבל שכר , וראה בכך את עולמו במשך כארבעים שנה , עד מותו . יוזמתו התורנית נתמכה מאוחר יותר על ידי אחד מנדיבי יהודי בגדאד , יחזקאל ב"ר ראובן בן מנשה , ולאחר מותו - על ידי בניו של הנדיב . בעזרת תרומה ( בשנת ( 1854 של אחד מבני הגביר הנ"ל הוקם ' מדרש בית זלכה , ' בית מדרש לרבנים , שהצטיין בתלמידיו ובספרייתו התורנית , ולידו בית כנסת . בעשרות הישיבות הקטנות שהתקיימו במסגרת בית המדרש למדו תלמוד ופוסקים מבוקר עד ערב . בבית מדרשו של הרב עובדיה סומך עמד כל אחד מתלמידיו בראש 'ישיבה' קטנה . מ'מדרש בית זלכה' יצאו חכמים , רבנים ושוחטים לבבל , לכורדיסטאן , פרס , הודו , ארץ ישראל וארצות אחרות ( ראה : בן יעקב , תולדות הרב עבדאללה סומך ; יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים , עמ' קנ קנו . ( תחומי התעניינותו וחותמו הרוחני של הרב עבדאללה סומך לא הצטמצמו בבית המדרש בלבד . הוא התעניין בכתבי עת עבריים שיצאו בזמנו , התעדכן במה שנעשה בעולם היהודי כולו , והשתמש בהשפעתו כדי להתרים לצדקה , הוא השיב על שאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל רחבי בבל , מפרס , מהודו ומארצות אחרות . בבית מדרשו היה גם מקום מושבו של בית הדין שבבגדאד , אליו הובאו גם ערעורים מכל רחבי בבל וכורדיסטאן . הרב עבדאללה סומך השאיר אחריו חיבורים חשובים , ששני כרכים מהם " ) זבחי צדק ( " יצאו לאחר מותו . יעקב אוברמאיר ( ראה ביביליו ; ' אוברמאיר , 'המגיד ( ' כתב עליו.- ראש הישיבה הוא הרב ח' [ חכם ] עבדאללה למשפחת סומך [ . ] הוא הראשון בבגדאד מעת נחרבה העיר ע"י המונגולים אשר החל ליסד ישיבה ולהדריך שם בחורי בגדאד אל לימוד גפ"ת [ גמרא פוסקים תנ"ך ] וכן כל תלמידי חכמים פה קוראים אותו בשם אסתאי ( ר"ל [ רוצה לאמר ] רבי ומורי ) הוא הרב המובהק מבוא
|
|