|
|
עמוד:11
המוח הלומד בעקבות ההכרה הגוברת בתזמון המערכות ויחסי הגומלין שלהן בפעילות המוחית , מדגישים המחקרים את החשיבות של הגמישות-הפלסטיות של כלל המערכת הנוירולוגית ואת התפתחותה והשתנותה במשך כל חיי האדם ( לא רק מתקופות ינקות וילדות לבגרות , אלא גם מתקופת בגרות לזקנה . ( כן מודגשת העובדה , כי קצב ההתפתחות של המערכת הנוירולוגית ואופיה שונים בתקופות גיל שונות . מחקר בחיות אף תיעד את ההשפעה של סביבה מורכבת - עשירה בגירויים - על הלמידה וביטוייה בהתפתחות מספר החיבורים ( הסינפסות ) במוח ובכמות כלי הדם . זאת בהנחה כי המוח הלומד מסגל עצמו למצבים המשתנים בדרישותיהם . ( 1999 Greenough , August , ) למרור ההשלכות של המחקר המתעד את דרכי הפעולה של המוח בעת למידה יש חשיבות לא רק בחקר למידה תקינה , אלא גם בחקר ליקויי למידה לסוגיהם ובתכנון פעולות התערבות וטיפוח . הממצאים מצביעים על השפעת הטיפוח וההתנסות בכל התקופות , ובמיוחד על חשיבותו בתקופות קריטיות בתחומי התפקוד השונים שבהן יש מידה רבה של השתנות / פלסטיסיות מוחית . הבדלים נוירולוגיים קיימות עדויות עקביות במחקרים השונים להבדלים מורפולוגיים ( במבנה הרקמות - כפי שעולה במחקרי הדמיה מוחית , המצביעים על אזור , ( PlenumTemporal i ופונקציונליים ( בחילוף חומרים במוח ובקצב המוליכות החשמלית ) כמערכת הנוירולוגית של יחידים עם דיסלקסיה , ליקויי למידה והפרעות קשב . August , 1997 ) ( Teeter , ( ADHD ) אולם , ברמת הידע הנוכחית עדיין לא ברורה המשמעות של ההבדלים הללו . במחקרים אלו נמצאה במוח של אנשים בעלי דיסלקסיה פעילות פחותה בשני אזורים בקורטקס : באזור האחראי ללמידה של כישורים חדשים , cerebellar cortex the right - ובאזור האחראי לפיתוח ביצוע אוטומטי החוזר על עצמו- . ( Nicolson et al ., 1999 ) left cingulate gyrus the המחקר התמקד באזורים במוח הקשורים לפעילות השפה , אך גלבורדה ( 1999 Galaburda , ) ציין , כי בשנים האחרונות יש נתונים עקיבים על קשיים ( אמנם ברמה נמוכה , אך באופן שיטתי ) בתחומים תחושתיים / תפיסתיים . (& Zeffiro , 1996 ; Firth , Miller , & Tallal , 1997 Eden , Vanmeter , Rumsey , ) נתונים אלה מגבירים את התהייה , אס ליקויים אודיטוריים וויזואליים - ולו גס קלים - הם העומדים ביסוד הקשיים בתהליכים האודיטוריים הבסיסיים ובתפקידים השפתיים והקוגניטיביים השונים , כפי שיפורט בהמשך . הבדיקות בילדים בעלי דיסלקסיה הראו , כי קיימים במבנה ובגודל של תאי העצב שינויים העשויים להסביר את השוני במהירות העברה של הגירויים - המידע במוח . ( Tllal et al ., Merzenich , 1996 ; Tallal , Miller , & Fitch , 1993 ) ממצאים אלו
|
|