|
|
עמוד:יא
ישראל ברטל ועדים , קהילות וחברות : ישראל היילפרין , חוקר השלטון העצמי היהודי תולדות השלטון העצמי היהודי בתפוצות היו מאז ומעולם עניין טעון משמעויות רעיוניות ופוליטיות בהיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית . מצד אחד הנחילה מורשת תנועת ההשכלה למחקר ההיסטורי דימוי שלילי של קהילה שמרנית , בעלת משטר שעבר זמנו , המסתגרת בפני העולם ומעכבת את הקידמה . מצד שני מצאו ההיסטוריונים הלאומיים במוסדות האוטונומיה היהודית לדורותיה גילויים מובהקים של חיוניות ועוצמה . בנקודה מסוימת התחברו שני התיאורים הסותרים של מוסד הקהילה היהודית בגולה : חסידי האמנסיפציה , שקיוו לביטולה של הקורפורציה המיושנת , זו שהעמידה מחיצות בין היהודים לחברות שמסביבם , טיפחו את תפיסת השלטון העצמי היהודי כ ' גטו . ' הם לא נבדלו בעניין זה מפקידי השלטון בגרמניה , באוסטריה או ברוסיה , אלו אשר ציפו להשתלבות הנתינים היהודים במערכות המינהל של המדינה הריכוזית . הציונים נשאו עיניהם אל תקופת המקרא ולימי בית שני ונטו להמעיט בערכם של מוסדות וארגונים שהיו כפופים לשלטון נוכרי . גם בעיני המתבונן הציוני עשוי היה ה ' קהל' על פרנםיו , שמאיו ושתדלניו להראות כ ' גטו' גלותי . ההיסטוריון שלום בארון עמד זה מכבר על 'שיתוף הפעולה ' בין ההיסטוריונים הציונים לבין כותבי ההיסטוריה הליברלים - אלו שהזדהו עם רעיון האמנסיפציה - בהשחרת הפוליטיקה היהודית הטרום מודרנית . שתי הקבוצות הללו , כל אחת מהן מנימוקים פוליטיים ואידיאולוגיים שונים בתכלית , הציגו את האוטונומיה היהודית בחולשתה ובחוסר עצמאותה . מילות המפתח בהצגה זו היו : 'חסד ' 'הכרת טובה ' 'תחינה ' ' תלות . ' אולם בקרב ההיסטוריונים היהודים במזרח אירופה שנטו לציונות , נמצא גם זרם חשוב שראה בפוליטיקה היהודית הטרום מודרנית את מה שראו בה לאומיים אחרים : גילוי מובהק של קיום לאומי בתנאים של העדר שלטון מדיני . ישראל היילפרין , חוקר הארגון העצמי היהודי בחברה האשכנזית היה נציג מובהק של הזרם זה . כמו בן ציון דינור לפניו , וכמו שמואל אטינגר אחריו , ייחס היילפרין לשלטון העצמי היהודי תכונות לאומיות מובהקות . האוטונומיה היהודית שימרה לאורך דורות רבים של 1 "ניצני השלטון העצמי היו הביטוי המובהק ביותר למהפכה הלאומית , בתודעה ובארגון
|
|