|
|
עמוד:13
7 מתן תורה בהר סיני היה תחילתה של תורה ולא סיומה . "אם אין חכמים אין תורה" ( ויקרא רבה , פיא , ז . ( השל אומר , שבדברים אלה טמון עיקר תורתו : יש כאן הצבעה ברורה על שותפות האדם ביצירתה של התורה . והוא מצטט ומבהיר : "כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל , לא נתנה להן אלא כחיטים להוציא מהן סולת , וכפשתן להוציא ממנו בגד . " 8 אם אין חכמים אין תורה , כי ללא תורה שבעל פה אין תורה שבכתב . בפתיחת ספרו על הפילוסופיה של הדת , טוען השל שהיצירה 9 משקפת כראי את נפשו של המחבר . קביעה זו נכונה במיוחד לגבי פרשנות המקרא , כי כל פרשן קורא את המקרא דרך המשקפיים הפרטיים והייחודיים שלו . השל מעניק לפרשנות התורה משמעות אלוהית , כי לדעתו קריאה חדשה זו מאפשרת לאור האלוהי שבתורה להתגלות בעולמנו . השל סבור שמאחורי המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל עומדת המחלוקת על טיבה של הנבואה ועל מהותה . לפי רבי עקיבא , הנביא הוא כחומר ביד היוצר . רוח הקודש נכנסת לחדרי לבו של הנביא , למחשבותיו ולרגשותיו , ומפעילה אותו . הנביא עצמו סביל . לעומת זאת , על פי רבי ישמעאל , הנביא פעיל בהשגת הנבואה . הנבואה נתפסת בצורה שונה על ידי נביאים שונים משום שלאישיותו ולמטען התרבותי של הנביא יש השפעה על קליטתו של קול אלהים " . מול הנעלם שבעולם הגיבו הנביאים בצורות שונות , כל אחר בהתאם למטען התרבותי והרוחני שבו . בכל קריאה הקורא יוצר את הטקסט מחדש . יש אין סוף קריאות אפשריות , כי יש אין סוף קוראים הנבדלים זה מזה באישיותם ובמטען התרבותי שהם נושאים עמם כשהם ניגשים לקרוא . אין סוף פנים לתורה , כי אין סוף חכמים מתקופות שונות , בעלי תפיסות עולם שונות , ניגשו לקרוא בה . השל מבקש להדגיש את המעמד האלוהי של הנחשף בקריאות החדשות של התורה . הוא עושה זאת על ידי ציטוט מסורות רבות המציינות שבכל דור מתנוצץ אורו של משה בתלמידי חכמים המפרשים את התורה . בספר הזה נציג שמונה פנים המשקפות כיווני מחשבה שונים בהגות היהודית . בכוונתי לבחון פרשנויות מיסטיות ופרשנויות
|
|