|
|
עמוד:7
הקדמה העלייה היתה התופעה הבולטת ביותר בתולדות ארץ ישראל ובחברה החדשה שצמחה בה במאה השנים האחרונות . העמדות בנושא העלייה היו מורכבות ונגעו בשאלות יסוד - הגדרת המטרות של הציונות , היחס לפזורה היהודית בגלות והפתרון למצוקתה הקשה . התנועות הציוניות ומנהיגיהן נבדלו ביניהם ביחסם לחובת העלייה ובגישותיהם בעניין דרך יישומה וממדיה . בהסתדרות הציונית שררו פערים בין המצע הרעיוני המוצהר ובין העשייה בפועל . פערים אלה נבעו מן המתח שבין האידאולוגיה ובין האילוצים הפוליטיים בארץ ישראל ובארצות הגולה . מציאות דומה נוצרה גם לאחר הקמת מדינת ישראל , אף כי הבעיות היו שונות . לאתוס של 'קיבוץ הגלויות ' היתה השפעה על עקרונותיה של מדיניות העלייה בישראל . עם זאת במחקרים שלפנינו נחשפים גם הלבטים , הוויכוחים וההחלטות שנעלמו מעיני הציבור . הקובץ מבוסס על הרצאות שנישאו בכנס על העליות לישראל שנערך בשנת 1994 באוניברסיטת בר אילן . בקובץ ארבעה שערים . בשער הראשון מוצג יחסם של חכמי התלמוד לעלייה לארץ ישראל . בשער השני נבחנות גישותיהן של תנועות דתיות , ציוניות ולא ציוניות , בעניין העלייה , ומוצגות עמדות של תנועות ומנהיגים בתנועה הציונית . השער השלישי עוסק בפעילותה של ההסתדרות הציונית , בשיקולים שהנחו אותה ובתמורות שחלו בעמדותיה . בשער הרביעי מוצגת מדיניות העלייה של מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה , ונבחנים הן הקשיים שהתעוררו והן הלבטים וההכרעות שנתקבלו . רוב המאמרים בקובץ נכתבו בידי היסטוריונים . מופיעים בו גם מאמר מתחום הסוציולוגיה הבודק את מניעי העלייה , ומאמר בחקר הספרות , הבוחן יצירות שבהן השתקפו בעיות הקליטה . במחקרים המתפרסמים כאן ביקשנו לבחון וללבן סוגיות אחדות בנושא העלייה , שהרי לא ניתן למצות נושא רחב זה בכרך אחד . במחקרים שלפנינו נעשה שימוש רב במקורות שונים ומגוונים . החוקרים נבדלו לעתים בדרך רישום המקורות הארכיוניים . למשל , השם 'גנזך המדינה ' הוחלף והוא נקרא עתה 'ארכיון מדינת ישראל . ' השארנו את השמות כפי שרשמו החוקרים . ברצוני להודות לחברי עמיתי למערכת : אליעזר דון יחיא , זאב םפראי , יהושע קניאל ויהושע שוורץ . תודתי נתונה לצבי יקותיאל , מנהל מרכז זלמן שזר , על הסיוע הרב
|
|