פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר לא ייפלא אפוא , שכבר במאה ה 11 נחשב הציות לתקנות הקהל כמצווה מדאורייתא . במחקרים שבקובץ זה מודגשים קווי הייחוד של כל מרכז ומרכז בארצות האםלאם ובאירופה הנוצרית , ואולם התופעה המרשימה היא קווי הדמיון המרובים בין דרכי הארגון של הקהילות במרכזים הללו . כך , למשל , מקורות הגניזה הקהירית , המעידים על התפתחות מרשימה בדרכי ארגונן של קהילות ישראל במצרים ובצפון אפריקה , מלמדים עד כמה דומים היו קווי הארגון במרכזים אלה לאלה שבאירופה הנוצרית . אומנם יש להוציא מכלל זה את המרכזים שבבבל ובארץ ישראל , שבהם השלטון העצמי היהודי היה שונה . הוא היה ריכוזי ואריםטוקרטי באופן מובהק . ראשות הגולה והגאונות בבבל ובארץ ישראל היו נחלתן של כמה משפחות מיוחסות . אפילו חכמי הישיבה בבבל הורישו בדרך כלל את מקומם לבניהם , וכן עשו גאוני ארץ ישראל , כפי שהדברים נדונים בפירוט במאמרו המקיף של מנחם בן ששון בקובץ אשר לפנינו . אומנם , מציאות זו הושפעה בין השאר גם מהריכוזיות הגדולה של השלטון המוסלמי בימי בית עבאס . שמונה עשר המחקרים המובאים בכרך זה מקיפים תקופה ארוכה שנמשכה למעלה מאלף שנים , מראשית הופעת האםלאם ועד המאה ה , 18 ובשני מקרים אף לאחר מכן . צירפנו לדיון זה את העת החדשה המוקדמת מכיוון שיסודותיו של שלטון הקהל והארגון העצמי היהודי באותה עת דומים לאלה של ימי הביניים , אם כי במקצת המרכזים ובעיקר באלה שבמערב אירופה ניתן להבחין באותה עת בבקיעים הראשונים במבנה הקורפורטיבי של הקהילה היהודית עוד טרם בוא האמנציפציה וצמיחת תנועת ההשכלה שהביאו לתמורות ממשיות בשלטון זה . שני המאמרים החותמים את הקובץ חורגים מהמסגרת הכרונולוגית של העת החדשה המוקדמת , אך החלטנו לצרפם לקובץ זה . מצאנו לנכון לכלול את הדיון במאמרו של ירון בן נאה על הארגון האוטונומי היהודי באימפריה העות'מאנית בכרך זה כי עד המאה ה 19 לא חלו שינויים מהותיים באופיו של ארגון זה . כמו כן כללנו בכרך זה את מאמרו של טוד הנדלמן על יהדות בריטניה כדי להבליט ולהדגיש את העובדה שהארגון היהודי באנגליה לא נשא אופי קורפורטיבי מתחילתו במחצית השנייה של המאה ה . 17 תופעה זו הטביעה את חותמה על אופיו של הארגון היהודי הפנימי בבבריטניה כולה עד המאה ה 20 ועד בכלל . רוב המאמרים בקובץ זה עוסקים במוסדות ההנהגה היהודית כפי שהתגבשו במרכזים השונים , ואולם מקצתם עוסקים ביסודות המדיניים והמשפטיים של האוטונומיה שהוענקה ליהודים בארצות השונות . העורכים

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר