|
|
עמוד:12
תפיסות חינוך סותרות זו לצד זו התבסס על הנחה - מפורשת או מובלעת - שפיתוח החוויה הרגשית באמצעות טקסים הוא עניין שונה ונפרד מן הלימוד העיוני , שעיקרו פיתוח היכולת האינטלקטואלית . כך השתרשה האמונה , שבתוך מסגרת חינוכית אחת ניתן להנחיל ידע אובייקטיבי בעל משמעות אוניברסלית , ובעת ובעונה אחת לעצב את הזכרון הקולקטיבי של התלמידים . יחד עם זאת , מתברר שבתחום אחד היה המתח גדול מדי והוא התפרץ שוב ושוב בוויכוח ציבורי נוקב . הכוונה היא לתחום הוראת השואה , שבו דן חיים שצקר נעמי . ( 455-447 שצקר הציב אתגר עצום לאפשרויות פרשניות שונות , ולעתים אף מנוגדות זו לזו , של משמעות השואה . הוא ממקד את דיונו בשלושה זוגות של אפשרויות כאלה , שהתקיימו ונוסו בפועל בתקופות שונות : ניתוח רציונלי של השואה כאירוע היסטורי ( או היסטוריה של השואה , ( מול הצגתה כאובייקט להזדהות רגשית ( זכרון השואה ;( הדגשת היבטים אוניברסליים של השואה , מול הבחירה להתמקד בהיבטים היהודיים שלה ; והבחירה להדגיש את חד פעמיותה של השואה , מול הנסיונות להעמידה ברצף היסטורי והשוואתה למקרים אחרים . קצרה היריעה מלתאר כאן את כל המאמרים הכלולים בקובץ . לפיכך נסתפק באזכור קצר של המאמרים שטרם נסקרו . הסבר מאלף של הזיקה בין הפולמוס סביב פרשנות המקרא לבין התפשטות הידיעה של קריאה וכתיבה בתקופת הבית השני עומדת במרכז מאמרו של אלברט באומגרטן . כבר הצבענו על השימוש בחינוך כמכשיר לעיצוב זהות קולקטיבית . סוגיה זו עומדת במרכזם של שני מאמרים נוספים : מאמרו של אילן רחום , ' מהפיכה , חינוך ולאומיות במקסיקו , , ' 1924-1920 ומאמרם של אסתי ורענן ריין , ' פופוליזם וחינוך - המקרה של ארגנטינה הפרוניםטית . ' שני מאמרים עוסקים בסוגיה של חינוך הנשים בהקשרים היסטוריים שונים ומרוחקים זה מזה : רחל פייג וישניא דנה ב ' נשים וחינוך ברומא העתיקה , ' ואברהם גרינבוים חושף , כמדומה לראשונה , את דבר קיומם של "' חדר הבנות " ובנות בחדר הבנים במזרח אירופה . ' סוגיה נוספת מתחום החינוך היהודי במזרח אירופה נדונה במאמרו של סמיון קרייז , 'בתי ספר יהודיים פרטיים - גורם רוםיפיקטורי או גורם יהודי משמר . ' ולבסוף , מאמרו של מרדכי ברויאר , ' תולדות הישיבות כאספקלריה של תולדות ישראל , ' מדגים כיצד עשויות תמורות תרבותיות , פוליטיות וחברתיות להשתקף בגלגוליו של מוסד חינוכי אחד , מוסד המבטא בו בזמן גם מידה מרשימה של שמרנות והמשכיות . לבסוף אנו מבקשים להודות לעובדי מרכז זלמן שזר ולמנהלו מר צבי יקותיאל על הטיפול המסור בהוצאת הספר לאור , וליחזקאל חובב על עבודת העריכה המקצועית . ירושלים , כסלו תשנ " ט רבקה פלדחי עמנואל אטקס
|
|