|
עמוד:10
המועברת מדור לדור . הבן הטוב הוא הבן הצייתן , והוא מלמד את בניו כמי שממחזר את הוראת אביו . הנטייה להקצות מקום מצומצם מאוד לחידוש אפיינה גם את המדרסה המוסלמית , כפי שהיא מתוארת במאמרו של יהושע פרנקל ( עמ ' . ( 146-113 מתברר שבתקופה הנדונה שימשה המדרםה סוכן חברות שייעודו להכשיר ציבור של משכילים לשמש כדבריה של האומה המוסלמית . בבקשה להשיג יעד זה הדגישה המדרסה את השינון ולא עודדה חשיבה חדשנית . בהתמודדות עם המודרניות , לעומת זאת , אמור החינוך להקנות את ערכי החברה המקובלים , ובעת ובעונה אחת ליצור זירת מפגש בין זרמים אינטלקטואליים , פוליטיים וחברתיים שונים , וכך לשמש גם סוכן של שינוי . מאמריהם של אוחנה , סעדון , שטרן וסילברמן מדגימים אסטרטגיות שונות למילוי הפונקציות המנוגדות הללו של החינוך , אסטרטגיות המאפשרות קיום מתוך מתח ואף מתוך מאבק מתמיד . במאמרו "' אמיל" והמחנכים : ז ' אן ז ' אק רוסו בין מודרניות לנאורות ' ( עמ ' , ( 246-215 מצטט דוד אוחנה מפיו של ז ' אן ז ' אק , המחנך של אמיל , משפט המגלם פרדוקסליות זו : החניך 'מותר לו לעשות מה שהוא רוצה , אך מותר לו לרצות רק מה שאתה רוצה שהוא יעשה . ' חיים סעדון מתאר את המאבקים שהתנהלו על דמות החינוך היהודי בתוניסיה בשלהי המאה הי '' ט ותחילת המאה הכ ' ( עמ ' . ( 328-305 בין השאר עומד םעדון על אופיה המיוחד של המודרניזציה בהתפשטות הקולוניאלית : 'ברוב החברות באירופה , ' הוא כותב , 'הביאה המודרניזציה להשתלבות ולהתערות של היהודים בחברה ולתרומה חשובה של היהודים לחברות אלה . ואילו בארצות האיסלם הביאה המודרניזציה לניתוק הולך וגדל מהחברה המוסלמית ולנהייה לעבר תרבות השלטון הקולוניאלי . ' ... במאמרה על 'חינוך נשים בתנועת הפועלות הארץ ישראלית : בין מסורת לקידמה ' ( עמ ' , ( 404-391 מצביעה בת שבע שטרן על מגמה מהפכנית אמיתית . תנועת הפועלות עשתה מאמצים להתגבר על סטריאוטיפים מיגדריים וליצור זהות נשית חדשה באמצעות מגוון של מפעלים חינוכיים . דמות האשה שהעמידה תנועת הפועלות כאידיאל היתד , של אשה עצמאית ובעלת בטחון עצמי , המכירה בערך עצמה , שווה בזכויות ובחובות , ובעלת מודעות חברתית ולאומית והכרה מעמדית ותנועתית . ואולם , שטרן מציינת את הכורח לשתף פעולה הן עם ארגוני נשים כגון ויצ " ו , והן עם ההסתדרות . האסטרטגיה של שיתוף פעולה , שנועד מראשיתו לחזק את תנועת הפועלות , הביאה למעשה להתמתנות ניכרת בשאיפותיה הרדיקליות של התנועה . מקרה מיוחד של נסיון לגשר על הפערים שבין מסורת למודרנה נדון במאמרו של מארק םילברמן , על 'האידיאל החינוכי של הקיבוץ הדתי וגורלו ' ( עמ ' . ( 445-423 מעצבי האידיאל החינוכי של הקיבוץ הדתי ביקשו ליצור מערכת חינוכית המיוסדת על סינתיזה בין ערכים מסורתיים ופרטיקולריים לבין ערכים הומניסטיים ואוניברסליים . סילברמן מצביע של שני דגמים אפשריים של םינתיזה : דגם אחד מתבטא בדיאלוג בין
|
|