|
|
עמוד:8
הנחות , וההנחה שכדי ללמד תינוקות של בית רבן אין צורך ברמה גבוהה של השכלה או בכישורים פדגוגיים , עולה ממאמרו של ישעיהו גפני על 'חינוך קטנים בתקופת התלמוד - מסורת ומציאות ' ( עמ' . ( 78-63 יום טוב עסיס עוסק במתח דומה בחינוך היהודי בספרד הנוצרית ( עמ' . ( 155-147 מתברר שלמרות הרטוריקה הדוגלת בחינוך לכל , זכו בני העשירים לחינוך פרטי , ואילו חינוכם של בני העניים היה נתון לחסדה של הקהילה , ומאחר שזו לא מילאה את ייעודה , קמו חברות 'תלמוד תורה ' שהתאמצו למלא את החלל על ידי פעילות פילנטרופית . מאמרו של חנן יורן , 'הפילוסוף בגן : עיצוב האדם ועיצוב החברה בהומניזם של הרנסנס ' ( עמ ' , ( 180-157 חושף מתח הנמצא בבסיסה של המהפיכה החינוכית שחוללו ההומניסטים האיטלקים וממשיכיהם בצפון אירופה . שאיפתם של ההומניסטים היתד , לעצב מחדש את אופיו ואישיותו של האדם כיצור חופשי באמצעות מהפיכה בתוכנית הלימודים . ואולם , המציאות החברתית שבתוכה פעלו , במיוחד בצפון אירופה , יצרה מערכת חינוכית שעיקרה ערעור מובלע על הנחות היסוד של השיח ההומניסטי , עד כדי תפיסת האדם כאובייקט הניתן לשליטה ולמניפולציה . גלגוליו של בית הספר 'חינוך נערים ' בברלין , המתוארים במאמרו של שמואל פיינר ( עמ' , ( 283-247 מספקים עדות נוספת לפער בין הפרוגרמה החינוכית למעשה החינוכי . מדובר בבית הספר היהודי המודרני הראשון שנוסד בברלין , והוא נחשב לתוצר מובהק של תנועת ההשכלה היהודית של שלהי המאה הי " ח . על פי הפרוגרמה החינוכית של תנועה זו , אמור היה בית הספר להגשים 'חזון עתיד של טרנספורמציה חברתית ותרבותית , תוך שמירה על האיזון שבין הקודש לחול , בין הפרטיקולרי לאוניברסלי ובין התיאולוגי להומניםטי . ' ואולם , בית הספר נשלט למעשה בידי אנשים מבני אצולת הממון היהודית בברלין , שביקשו להעניק לתלמידים ממוצא חברתי כלכלי נמוך הכשרה מקצועית מהירה . מוקד תימטי שני העומד בבסיסם של מספר מאמרים הוא יחסי הגומלין המורכבים בין עיון וחקירה , שהם לב לבה של השכלה בכלל , וההשכלה הגבוהה בפרט , לבין האינטרסים הפוליטיים במשמעותם הרחבה , הכוללת גם את אלה החברתיים והכלכליים . שורש הרעיון שעיון וחקירה ראויים לשמם שואבים את ערכם אך ורק מתפיסתם כמספיקים לעצמם נמצא כנראה בכתבי אפלטון . ברעיון זה דן בהרחבה שמואל שקולניקוב , במאמרו על 'אפלטון : החינוך כפיתוח התבונה' ( עמ ' . ( 32-23 חידושו של סוקרטם היה בהענקת ערך מוסרי לפעילות האינטלקטואלית המוסבת על החיים האנושיים . בכך , טוען שקולניקוב , שינה אפלטון את מושג התבונה עצמו , והעניק ערך נורמטיבי לעקרונותיו הפנימיים , כגון ההימנעות מסתירות . לפי אפלטון : 'השלמות המוסרית האמיתית היא היכולת לחיות חיים מנומקים ללא סתירה . ' אפלטון תפס את החינוך כהכנה הכרחית לקראת הופעתה של התבונה , ועל כן ייחם לו חשיבות מרובה , אם כי קבע גם את נחיתותו לעומת הפעילות האינטלקטואלית בטהרתה .
|
|