|
|
עמוד:7
מבוא "' חינוך והיסטוריה " אינו נושא שולי לעיון ההיסטורי . תולדות החינוך והיחס בין מוסדות החינוך ותכניו לבין החברה הסובבת יכולים לשמש פריזמה ראשונה במעלה לבחינת תולדותיה של החברה כולה ... ההיסטוריה של החינוך , לא פחות מאשר ההיסטוריה הפוליטית , הכלכלית , החברתית או האינטלקטואלית , יכולה לשמש נקודת תצפית פורייה לבחינת ההיסטוריה של חברה נתונה . ' שורות אלה , המצוטטות מתוך הפתיחה למאמרו של מיכאל הד > עמ ' , ( 355 נותנות ביטוי קולע למקום ולמשמעות של תולדות החינוך כאחד מתחומי העיון ההיסטורי . ניתן לתמצת זאת בקביעה , שההיסטוריה של החינוך ניצבת בצומת שבו נפגשת ההיסטוריה של הרעיונות , עם ההיסטוריה החברתית , הכלכלית והפוליטית . עשרים וחמישה המאמרים המקובצים בכרך זה מציעים שלל של דוגמאות הממחישות קביעה זו . מטבעם של דברים , אץ כרך זה מתיימר להקיף ולמצות את תולדות החינוך במרחב זמני או גיאוגרפי מסוים . המאמרים שנכללו בו הם פרי ההרצאות שנישאו בכנס השנתי של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר בשנת , 1994 ומכאן האופי המקרי של מבחר העניינים הנדונים בו . אף על פי כן , יש בכרך שלפנינו אוסף עשיר ומגוון של מחקרים , ובכל אחד מהם נחשפת מערכת ייחודית של זיקות גומלין בין החינוך לבין גורמים חברתיים , כלכליים או פוליטיים . זאת ועוד , צירופם של מאמרים אלה באכסניה אחת מאפשר התבוננות בכמה מן ההיבטים האופייניים להיסטוריה של החינוך בפרספקטיבה השוואתית . החלטתנו לערוך את הכרך על פי סדר כרונולוגי נבעה במידה רבה מרוחב היריעה הנפרשת בו מבחינת הזמן והמקום - ממצרים הקדומה ועד ישראל בשלהי המאה העשרים , ומיוון ורומא , דרך מזרח אירופה ומערבה , ועד מקסיקו וארגנטינה . יחד עם זאת , הדיאלוג בין המאמרים סובב סביב שורה של מוקדים תימטיים , המייצגים את המתחים המאפיינים כנראה כל שדה חינוכי . את המבוא ברצוננו להקדיש , לפיכך , לזיהוים של מוקדים תימטיים אלה ולהצביע על המתחים המתפתחים סביבם ויוצרים את הדינמיקה של השדה החינוכי . מתח מתמיד בין פרוגרמות , אידיאולוגיות , תיאוריות ורטוריקה חינוכית , מצד אחד , לבין דמותם הממשית של מוסדות החינוך ושל המעשה החינוכי , מצד אחר , הוא מסימניו המובהקים של תחום תרבות זה . מאמריהם של גפני , עסיס , יורן ופיינר מספקים דוגמאות להיבט זה של המציאות החינוכית . המתח בין המשקל הרב שייחסה החברה היהודית המסורתית לחינוכם של קטנים לבין שכרם הדל של המורים , מעמדם החברתי
|
|