|
|
עמוד:4
וננסה לתרום לפרשנות התקופה הזאת , שבזמן האחרון גברו המחלוקות בנוגע אליה . ננסה להאיר מזווית קצת אחרת מן המקובל את המהלכים שנועדו לפרק את החברה הסקטוריאלית לאחר קום המדינה , ולהסביר את הקשר שבין פירוק זה ובין כשלון המפגש בין הישראלים הוותיקים ובין העולים החדשים מארצות המזרח בשנות החמישים . ננסה גם לנסח את מה שנדמה בעינינו כ"טיפוס האידאלי" של "הסוציאליזם הישראלי , " שיתרונו העיקרי הוא שהיה אפשר לבנות אותו בחברה סקטוריאלית , ולנסות אותו במסגרת הוולנטרית של סקטור חברתי , ולא במסגרת הכופה והמחייבת של מדינה כול יכולה . ננסה גם להבחין בין טעם ההתארגנות הסקטוריאלית בתקופת היישוב ובין הטעם השונה של תהליכי הרה סקטורליזציה המתחוללים היום . כהקדמה לכל אלה עלינו להגדיר את "החברה הלא סקטוריאלית , " שהרי אין להסביר מושג סוציולוגי ואין לדון בהשלכותיו בלי להגדיר את חלופתו או חלופותיו . מי שמתחמק מהגדרות אלה אינו מבין , או שאינו מטיב להסביר , את המושגים שבהם הוא דן . " החברה הלא סקטוריאלית" היא חברה המתפלגת לפי קנה מידה של מוצא אתני , של שייכות למעמד חברתי , של חברות בקבוצות סטטוס , של מקום מגורים או לפי כל קנה מידה אחר . ההגדרה הזאת חשובה לנו מפני שהיא קובעת שאין חלופה לחברה הסקטוריאלית בדמות חברה נטולת יחידות משנה , שחבריה אינם ממוינים כלל , ואין הם מדורגים באופן כלשהו , אלא כולם אחים שווים וערכם אחד . אין צורה חברתית כזאת , גם לא בחברה המביעה בתקומתה את מאווייו של עם , הנוטל את גורלו בידיו ומחולל תחייה לאומית . כמה שאלות יעלו מדפי חיבור זה : האומנם החברה הסקטוריאלית היא חברה חלופית לכל החברות המוכרות לנו , או אולי מדובר כאן בשתי תקריות היסטוריות , בתקופת היישוב ובתקופתנו , שהיה אפשר שיקרו רק בגלל התנאים המיוחדים של שתי התקופות האלה ? האם חברה כזאת יכולה להתקיים לאורך זמן ובהיקפים גדולים ? האם חברה כזאת צודקת יותר מחלופותיה הריאליות , ולכן אפשר לבנות על פיה "מודל נורמטיבי , " שיסייע לנו להסביר את הצורות החברתיות האחרות ,
|
|