|
|
עמוד:361
אמירה זו אינה נובעת מהתעקשות על פלורליזם , היינו , שכל דבר חייב לקבל " ייצוג שווה . " אדרבה , אני טוען שזרמים אחרים ביהדות , במיוחד הזרם הרפורמי , הם בגדר "נוכחות נעדרת" בשיח הדתי הפוליטי הישראלי . השורשים ההיסטוריים של התנועות ה"ליברליות" היו נטועים מבחינה דתית במערב אירופה ובמרכז אירופה במאה ה , 19 והיו קשורים קשר הדוק לשורשי הצורות העכשוויות של האורתודוקסיה , הגם שהיה מתח ביניהן . לכן טענות של האורתודוקסיה כי היא מייצגת את ההמשכיות הנכונה של המסורת היהודית לא יובנו לאשורן בלי התייחסות לחלופות ששלמה פישר אינו מזכיר , שהן חלק מן הרטוריקה והראליה של החיים האורתודוקסיים , בין שהן באות לידי ביטוי בין שלאו . בין שמודים בכך ובין שלאו , המגזרים השונים של החיים היהודיים העכשוויים מצויים בדיאלוג זה עם זה . כדאי להציג כמה דוגמאות , שאינן מבוססות על מחקר , ל"נוכחות" מורחקת זו , דווקא משום שהן מצויות מתחת לפני השטח . בעשור האחרון , פחות או יותר , נעשו הישראלים מודעים יותר מכפי שהיו בעבר לקיומן של צורות אחרות של רליגיוזיות יהודית , ולעובדה שלביטויים אלה יש ייצוג כלשהו בחברה שלהם . לפני כן ניתן היה לשמוע מנהיגים ופוליטיקאים אורתודוקסים יוצאים בלהט נגד התופעות האלה כאילו הן זרות לחלוטין לנוף הישראלי . באותה עת היו ה"רפורמים" השקץ המתועב מכול ; באמצעי התקשורת גם כמעט שלא נשמעה התייחסות ליהדות הקונסרבטיבית . זה מעניין , משום שלפחות פלח מסוים של ההנהגה הישראלית בעולם הדתי לאומי הכיר במידה לא מועטה את טיבה של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית ואת הייצוגים הקטנים המקומיים שלה בישראל . אני סבור שרטוריקה זו של היעדרות או מחיקה נבעה בדיוק מן העובדה שיש מידה מסוימת של חפיפה בין ההנחות התרבותיות של הגישה הדתית לאומית לבין אלה של היהדות הקונסרבטיבית , כך שהשנייה נעשית מתחרה פוטנציאלית של הראשונה . היפותזה אחרת , בעלת קו חשיבה דומה אך כיוון תרבותי שונה , היא שההנהגה הדתית בישראל החלה לגלות נכונות לקבל ולהעניק מידה מסוימת של לגיטימיות להיבטים "פופולריים" מסוימים ברליגיוזיות היהודית המזרח תיכונית ( כגון הילולות , ( כאשר התברר כי אותם "הבדלים" לעומת הדפוסים האירופיים המקובעים בעמדותיהם אינם 5 מאיימים על האורתודוקסיה במישור הרעיוני . שתי דוגמאות אלה זקוקות אמנם לעיון נוסף , אך הן מורות על כך שקריאה של התפתחויות היסטוריות בתוך היהדות כמקור לדפוסים עתידיים אפשריים חייבת להקשיב גם לקולות דקים ולמנגנוני השתקה בתוך המסורת . נקודה זו מובילה להערה אחרונה , שראוי להעלותה , כי לדעתי היא קשורה . 5 השוו Jerusalem Quarterly 44 ( 1987 ) , pp . 39-50 Harvey E . Goldberg , "The Changing Meaning of Ethnic Affiliation " ,
|
|