|
|
עמוד:359
מימון וצבי זוהר דנו בהן . שניהם מתייחסים לדעיכה במצוינות הדתית של היהודים בומן מסוים בהשוואה לתפקיד ההיסטורי האידאלי שהוקצה להם משמים . שניהם מוצאים כי התנהגותם של הגויים ( אצל גאלאנטי , גוי מסוים ) יכולה להיות אור ליהודים דווקא , ולעוררם להיות נאמנים לייעוד הדתי שלהם עצמם . לעומת זאת , פישר מציג לפנינו דילמה לגבי היחסים בין היהודים לבין עצממ , כאשר קבוצה אחת רואה באחרת מי שסטתה מדרך הישר הדתית או זנחה אותה . במקום השאלה כיצד היהודים תופסים מסורות דתיות "אחרות , " נסבה הבעייתיות סביב השאלה כיצד קבוצת יהודים אחת רואה קבוצות יהודים אחרות . למרות ההבדל הזה , אני רואה הומולוגיה מסוימת בין העמדה שהתווה מימון באשר לאופן שראה ראב"ם ראה את הצופים לבין העמדה שהגדיר פישר בניתוחו כבסיס קמאי לאומני לסובלנות . עמדה זו נקשרת לשמו של הראי"ה קוק ולהערכתו החיובית הנודעת לרבים ממעשיהם של הציונים החילונים . הרב קוק הצליח לשמור על עמדה זו משום שהאמין כי הוא מבין את התפקיד ההיסטורי של היהודים החילונים המתיישבים בארץ ישראל טוב מכפי שהם עצמם הבינו אותו . בדומה לגישתו של ראב"ם כלפי מוסלמים מסוימים בימי הביניים , הצליח הרב קוק להביא בחשבון דעות שונות ולהגיע לדו קיום עמן בדיוק מתוך ביטחונו בעליונותה של העמדה שלו . אם צייר מימון נכונה בסיס אחד לסובלנות ביהדות הקלסית בדור קדום יותר , הרי שאנו מוצאים בתקופה זו שדרך התייחסות לדתות "אחרות" מוחלת כעת על יהודים "אחרים . " מלבד אזכור מהיר זה של "הבסיס הקמאי הלאומני לסובלנות , " כפי שניתח פישר , ברצוני להפנות את הערותיי כלפי מה שהוא מכנה גישה לסובלנות המבוססת על ההכרה הקונספטואלית והערכית במצב העניינים הפלורליסטי בחברה המודרנית . עמדה זו מקפידה להביא בחשבון את הראליה ואת המגמות ההיסטוריות של העולם בימינו . אם להרחיב באפיון זה , הייתי אומר שנקודת מבט מעין זו יוצאת מתוך ההנחה שיש בחיים החברתיים סדירויות , כולל פעולות ותגובות חברתיות , שניתן לנתח ולרדת לעומקן . אם אפיון זה נכון , אזי השגת הכלים להבנת הסדירויות האלה תיהפך לחלק מפרוגרמה דתית . כיוון שכך ניתן לומר - על דרך השנינה , אך לא כלאחר יד - שהעיסוק באנתרופולוגיה הוא אפוא מצווה ! הנקודה הרצינית היא שאסטרטגיה זו של סובלנות מניחה כמובן מאליו שחשוב להיות מסוגל "לקרוא" את העולם כמות שהוא , וכי דבר זה חשוב מבחינה דתית גם כאשר יש מתח בין הערכים הדתיים הרצויים לבין העולם כפי שהוא מתפקד . אחרי שאבחן אסטרטגיות שונות של סובלנות , פנה פישר להציג רעיונות למודל שעשוי להיות הבסיס המאפשר ליהודים בעלי מחויבות שונה לחיות יחד בישראל היום . גם רעיונות אלה מבוססים על תקדימים היסטוריים : קריאה של האופן שחברה או חברות פועלות "באמת . " ברצוני להקשות על ניתוח זה
|
|