מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:323

העוצמה המאגית - מדוע לא מסתיים הסיפור בכך שהוא אכן רכש את הטכניקה שהכיר אצל השיח , ' ומכאן ואילך ידע לגלות מי יחיה ומי ימות ? אלא שמן הסיפור משתמע , שגם בשעת מעשה ממש , כשעמדו הרב והשיח' נוכח שם הוי"ה שבלוח הזהב , לא "ראה" הרב את אשר "ראה" השיח , ' וגם אחרי כן לא זכה לאותה מעלה . במילים אחרות : לוח ה"שיויתי" הוא לכל היותר אמצעי העשוי לאפשר לאיש המעלה לעמוד נוכח האל , אך לא הוא המקנה את המעלות הדרושות לכך . שנית , התפיסה שהציע עמיתי מתעלמת משאלת האישיות הדתית של השיח , ' כפי שהיא מוצגת בסיפור המעשה . היכן קנה השיח' את אהבת החוכמה שלו , את יושרתו , את אהבת האמת , את הנטיות המיסטיות ואת הכישורים המיסטיים שלו ? הווי אומר : לא על ספסלי בית המדרש או בחוגי מקובלים יהודים , אלא על ספסלי המךךסה ובחוגי הטריקןה הצופית . בוודאי , לא כל מי שעבר מסלול הכשרה מעין זה הגיע למעלות המיוחסות לשיח ; ' אולם גם לא כל מי שעבר את מסלול ההכשרה הרבני הגיע למעלתו של הרב גאלאנטי . בשני המקרים מדובר ( על פי הסיפור ) בשתי דמויות המייצגות את התוצאה המיטבית של ההכשרה הדתית התרבותית של היהדות ושל האסלאם . אין מנוס אפוא מן ההכרה , שעל פי הסיפור , מסלול ההכשרה של האסלאם מסוגל להפיק דמות דתית שאינה נופלת בכישוריה ובעוצמתה ממיטב התוצר של מסלול ההכשרה היהודי , ואף עולה עליה , לפחות מבחינה אחת ( שאינה טריוויאלית כלל ועיקר . (! שלישית , כמדומני שהתפיסה שהציע עמיתי כרוכה בחוסר הבחנה בין שני רבדים של פרספקטיבה המתגלים בסיפור המעשה : הפרספקטיבה של הרב גאלאנטי והפרספקטיבה של המספר ( שאינו בהכרח הרב פרחי , המשלב את הסיפור בחיבורו . ( הרב גאלאנטי משוכנע בתחילת הדרך שהיתרון של השיח' איננו אלא בטכניקה שהוא מבקש לגלות ולרכוש ; ואף בסוף הסיפור נראה שהוא מייחס את הישגי השיח' לכך "שידע שזה שמו של הקב"ה , " כאילו מדובר כאן במידע אזוטרי שנודע לשיח' לבדו ולא נודע ( באופן אינטלקטואלי ) לכל יהודי ויהודי . אולם לדעתי עולה בבירור מן הדברים , שלא זאת הפרספקטיבה של המספר : הוא מודע לכך שיתרון השיח' אינו בנגישות ללוח הזהב , אלא במה שהוא מביא למפגש זה ; והרי הוא בא למפגש טעון בכל הכשרתו ומקורותיו הדתיים , הלא יהודיים בעליל . רביעית , אין גם להתעלם מן המטרה הדידקטית של הסיפור , בהקשר שהוא משובץ בו : ספר דרשני העוסק בעשרת הדברות ומכוון לשכנע יהודים להתייחס בחרדת קודש הראויה לסמלים הדתיים היהודיים המייצגים את האלוהות . בהקשר זה , מוזר היה לו התגלה על לוח הזהב סמל מוסלמי מובהק ( כגון כיתוב " לא אלאה אלא אללה , ( " שהרי קהל היעד והקשר היעד הם יהודיים פנימיים . וכאן אנו מגיעים לשאלה נוקבת , שאולי חלוקים בה עמיתיי ואני : כאשר יש

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר